דלקת רחם

ד"ר ידין ישורון

תיאור המקרה:

"לארה" כלבת שנאוצר בת 10.5 שנים .

הסטוריה: לארה הגיעה למרפאה לפנות בוקר לאחר שהוכשה ע"י נחש צפע. לפני ארבעה ימים הייתה אפאטית (אדישה) עם הפרשה שנראתה כמו דם מהבושת, הווטרינר שהוזעק לביתם איבחן שמדובר בקדחת הקרציות ולכן היא מקבלת כרגע אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין. הייחום האחרון בו הבחינו הבעלים ארע לפני כשנה.

בדיקה פיזיקלית: חום 39.6 ,לטארגיה,רגל קדמית ימנית עם סימן הכשה מתחת לקרפוס ותחילת נפיחות. במישוש, מסות בשני העטינים האחוריים, הבטן נפוחה ורגישה מאוד למישוש וקיימת הפרשה פורולנטית מהבושת.

בבדיקת דם - מונוציטוזיס ראקטיבי ונאוטרופליה עם שינויים טוקסיים, טסיות- מעל 10 לשדה. PCV-45 TS-9.5 . במשטח ואגינאלי- אריתרוציטים, תאים פאראבאזאלים, נאוטרופילים רבים וקוקים חופשיים ובנאוטרופילים. נערך אולטראסאונד בטן בו נראה הרחם מורחב ומלא נוזל.

בתמונה ניתן לראות חתך אורכי של הרחם המודלק בצד ימין ואת שלפוחית השתן מצד שמאל.

בשילוב עם הבדיקות הוחל טיפול בהכשת הנחש ע"י שיכוך כאבים בעזרת דמרול, ניתנו נוזלים לוריד, דיפנהידרמין ואנטי- ונום (נוגדנים כנגד ארס הצפע) לאחר מבחן רגישות שיצא שלילי. הוסבר לבעלים כי למעט ההכשה כלבתם סובלת כרגע מדלקת רחם המסכנת את חייה לא פחות מהכשת הנחש, למעשה אותה דלקת נתנה אותותיה כבר לפני מספר ימים באותה התמוטטות אך לא טופלה כראוי בגין טעות באבחון. הטיפול המיידי חשוב מאוד והיא הוכנסה לניתוח. הוסבר לבעלים כי לכלבתם בעיה נוספת והיא גידולי העטין מהם היא סובלת. כדאי להסירם ולשלחם למעבדה פתולוגית על מנת לבדוק כי אינם ממאירים. לפני הניתוח בוצע צילום רנטגן לבית החזה, זאת על מנת לשלול קיום גרורות מגידולי העטין. גרורות בחלל בית החזה היו מעידים כי גידול העטין ממאיר וכי למעשה עתידה של לארה נחרץ. לשמחתנו צילום החזה היה נקי.

מפאת מצבה וגילה המתקדם של לארה, נערכה בדיקת דם נוספת של מדדים ביוכימיים על מנת לדעת מראש כיצד מתפקדים איברים שונים, כגון הכליות. הדבר חשוב ביותר על מנת להיערך נכון להרדמה ולניתוח ולהמשך הטיפול. הבדיקה נערכת במעבדת המרפאה והתוצאות הגיעו תוך מספר בודד של דקות: תוצאות הבדיקה הביוכימית היו תקינות.

לארה הורדמה ונכנסה לניתוח להרחקת הרחם המודלק. בנוסף הוסרו גידולי העטין עם קשרי הלימפה הקרובים ונשלחו למעבדה פתולוגית.

מהי דלקת רחם ? (PYOMETRA)

שם המחלה פיומטרה נגזר משתי מילים בלטינית, פיו – מוגלה ומטרה – רחם. מדובר במצב חמור ורציני בו הרחם מודלק ומתמלא מוגלה. רעלנים וחיידקים דולפים מהרחם למחזור הדם מתפזרים למערכות הגוף השונות ועלולים לגרור תופעות טוקסיות (רעלניות) המסכנות חיים. דלקת רחם ללא טיפול נכון ומהיר מסתיימת במוות. המחלה מתרחשת בכלבות לא מעוקרות ובנפיצות פחותה יותר בחתולות. לרוב, כחודש לאחר הייחום, קיר הרחם מעובה כהכנה להריון אפשרי וחיידקים מאזור הבושת עלולים "לנצל את ההזדמנות ולטפס" במעלה מערכת המין, להתיישב ברירית הרחם ולגרום לזיהום קשה.

הכלבה מאבדת את התיאבון, לעיתים שותה הרבה יותר מהנורמלי ועלולה לסבול מהקאות וחום. במידה וצוואר הרחם פתוח ניתן לראות הפרשה מוגלתית עד דמית, המדיפה ריח רע מהבושת. במידה וצוואר הרחם סגור המוגלה נותרת בפנים. לפעמים הבטן כל כך כואבת לכלבה שהיא בקושי תלך, תצלע או אף תתמוטט.

ברגע שחשדתם בדלקת רחם יש לפנות לווטרינר בהקדם האפשרי, הוא יעריך את מצבה,יבצע בדיקת דם להערכת רמת הזיהום וכן להערכת רמת הטסיות (אלו האחרונות חשובות במנגנון קרישת הדם ורמה נמוכה שלהן יכולה להעיד על פגיעה בו, מצב המכונה DIC והוא מסכן חיים).

הווטרינר גם יבצע אולטרא סאונד או צילום רנטגן בעזרתם יוכל להעריך את מצב הרחם עצמו ומשטח מהפרשות הבושת לבדיקה במיקרוסקופ. הטיפול: קודם כל ייצוב הכלבה ע"י מתן נוזלים לווריד ובמידת הצורך פלסמה החשובה לייצוב מערכת הקרישה, השלב הבא הוא ניתוח עיקור בו מוצאים הרחם והשחלות בשלמותם, מדובר בניתוח ברמת סיכון גבוה ,הן בגלל המצב הכללי של הכלבה בעקבות ספיגת הרעלנים והן מפאת החשיבות למנוע כל דליפה של מוגלה מתוך הרחם המזוהם (שנראה כמו שק פריך עם תוכן מוגלתי) לחלל הבטן, דליפת התוכן המזוהם עלולה לגרור זיהום קשה ביותר בחלל הבטן. לאחר הניתוח לרוב יש צורך באשפוז של 24-48 שעות על מנת לראות כי הכלבה מתאוששת, בשלב זה היא גם תתחיל לקבל אנטיביוטיקה ומשככי כאבים לפי הצורך.

במידה ויש סיבוכים (כגון פגיעה בכליה) יתכן ויהיה צורך באשפוז ממושך יותר. לאחר הבראת הכלבה אין אפשרות לחזרת המחלה כיוון שהיא כעת מעוקרת. במקרים בהם בעלי הכלבה מתנגדים לניתוח, והמצב הכללי של הכלבה עדיין טוב קיימת אופציה של טיפול תרופתי בעזרת טיפול הורמונאלי עם פרוסטגלנדינים בהזרקה שיגרמו לכיווץ הרחם והוצאת המוגלה בשילוב עם טיפול אנטיביוטי אגרסיבי.

הטיפול התרופתי יכול להיעשות רק במצב בו צוואר הרחם פתוח (פיומטרה פתוחה) כך שהמוגלה יכולה לזרום החוצה. לטיפול בפרוסטגלנדינים תופעות לוואי כמו חוסר מנוחה ריור והקאות, כמו כן יעילותו של טיפול זה פחותה.

הטיפול ההורמונאלי לרוב איננו מספיק ובסופו של דבר אין מנוס מניתוח, אך בשלב זה המחלה במצב מתקדם יותר ועם סיכון רב יותר. בנוסף קיימת סבירות גבוהה של חזרת המחלה בעתיד. מכל הסיבות שהוזכרו כאן, ניתן להבין כי טיפול תרופתי ללא ניתוח איננו מומלץ היום על ידי הווטרינרים.

לארה התאוששה נהדר מהניתוח ולאחר השגחה נשלחה הביתה עם המשך טיפול אנטיביוטי. תשובת המעבדה הפתולוגית לגבי גידולי העטין הייתה כי מדובר ב –adenoma with cyst formation, benign mixed mammary tumors. משמע גידול שפיר של רקמת העטין.

צוות המרפאה מאחל ללארה המשך חיים טובים ומלאים.