דמודקס בחתולים

תאור:
סוג : חתול
גזע: אקזוטי
מין: נקבה
צבע: אפור

הסטוריה:
החתולה נמצאה סמוך למכון החקר התת ימי משוטטת לבד. היא נראתה מאוד חביבה ונאספה בקלות על ידי בעליה. המראה המיוחד של החתולים האקזוטיים הוא שמשך את תשומת לב הבעלים, אבל החתולה נראתה מאוד מוזנחת ועל כן הובאה למרפאה לבדיקה כללית וטיפול.

בדיקה פיזיקלית:
חום דופק ונשימה נורמליים. מצב גופני ירוד עם בטן מעט נפוחה, החתולה סבלה מדלקת קלה בדרכי נשימה עליונות אבל באופן כללי נראתה מאוד חיונית. פרוותה של החתולה נראתה דלילה וחסרה במקומות מסויימים. החתולה קיבלה טיפול אנטיביוטי וטיפול נגד תולעים ונשלחה לבית הבעלים החדש על מנת לאפשר לה להתאקלם ובמידה ומחלות מסויימות דוגרות - לאפשר להן לבוא לידי ביטוי על מנת שנוכל לטפל בהן.
בתום שבועיים החתולה אכן התאקלמה היטב והדלקת בדרכי הנשימה העליונות חלפה, אך הבעלים שם לב שפרוות החתולה איננה משלימה את עצמה אלא נהפוך הוא, האזורים דלילי הפרווה נהפכו ליותר נרחבים.

בדיקה חוזרת: אכן איזורים נרחבים של דילדול פרווה, בעיקר סביב הצואר ובבטן. העור נראה יחסית בריא, ללא סימני גירוד או דלקת וללא קשקשת.

אבחנות מבדלות:

- דילדול פרווה על רקע אלרגיה לפרעושים.
- אלרגיה למזון.
- פטרת – מיקרוספורום קניס ( גזזת ) / טריכופיטום מנטגרופייטיס
- טפילי עור – סקביאס / דמודקס.

בדיקות נוספות:

מגרד עור – מגרד עור מבוצע על ידי סקלפל (סכין ניתוחים), בעזרתו מגרדים את העור באזור הנגוע, את החומר שנאסף מורחים על זכוכית נושא ובוחנים את הממצאים תחת מיקרוסקופ.

הממצאים היו חד משמעיים – דמודקס.

דמודיקוזיס בחתולים:

דמודיקוזיס נחשב לטפיל נפוץ מאוד בכלבים, אך בחתולים ארועי דמודיקוזיס נחשבים לנדירים ביותר. בארצינו דווחו עד כה מקרים בודדים בלבד. להבדיל מכלבים, אצלם מדובר בטפיל אחד בלבד, בחתולים מדובר בשני סוגים.
האחד,דמודקס קטי ( Demodex cati ) שדומה במראהו ל Demodex canis בכלבים, וגם הוא יושב בשורש השיערה. והשני, Demodex gatoi שהוא קצר משמעותית מ Demodex cati ולמעשה קטן ב 55% באורכו. במראה מיקרוסקופי זנבו מעוגל, להבדיל מהזנב המחודד של Demodex cati. ה Demodex gatoi איננו יושב בשורש השיערה אלא בסטרטום קורניאום ( Stratum corneum ) השכבה החיצונית של העור, ונחשב למדבק.
בשני המינים החתול יסבול מאיבוד שיער באזורים שונים בגוף. ב Demodex cati, הסימנים לרוב יהיו מאוד דומים לדמודיקוזיס בכלבים ויכללו אובדן שיער, קשקשת ואדמומיות בעור, עם או בלי גירוד. Demodex gatoi כמעט תמיד יהיה מלווה בגירוד עז בכל הגוף ואובדן השיער יופיע בעיקר על הגב והרגליים הקדמיות. למעשה קשה מאוד להבדיל גירוד כללי כתוצאה מאלרגיה או גירוד פסיכוגני מנגיעות ב Demodex gatoi.
חתולים שהתגלו נגועים רצוי שיעברו בדיקות כלליות בנוסף לתהליך האבחוני : בדיקות דם כלליות, בדיקת דם לאיידס חתולים ובדיקת צואה. הסיבה לבדיקות אלו היא שלרוב קיימת סיבה ראשונית שאפשרה לטפיל להתבסס בעורו של החתול כתוצאה מדיכוי יכולת חיסונית, בין אם כללי או ספציפית לעור.

טיפול:
מקרי הדמודיקוזיס בחתולים נפוצים כאמור פחות ממקרים בכלבים ועל כן קיים הרבה פחות חומר ועבודות מחקר בנושא. בכל מקרה, בראש ובראשונה חובה לטפל בכל מחלה ראשונית ממנה סובל החתול, בין אם מדובר בטפילי מעיים למיניהם או כל מחלה כללית אחרת.
ספציפית נגד הטפיל קיימות מספר אפשרויות טיפול. הראשונה היא שימוש בתמיסת ליים סולפור ( Lime sulfur ) בריכוז 2%. את החתול יש לטבול או לשטוף בתמיסה כל 6-7 ימים במשך 6 שבועות. טיפול זה נחשב ליעיל ביותר ולבטוח ביותר.
אפשרות נוספת היא שימוש בזריקות איוורמקטין או דורמקטין פעם בשבוע, סה"כ שלוש פעמים. ניתן גם להשתמש בסירופ איוומק דרך הפה פעם ביומיים למשך 3 שבועות. טיפול זה לא נמצא יעיל יותר מתמיסת ליים סולפור אך במקרים רבים יכול להיות הרבה יותר נוח לחתול ולבעליו.

חזרה לחתולה שלנו:

החתולה טופלה בתמיסת ליים סולפור ועברה שטיפה אחת לשבוע. אחרי כחודש החלה לצמח שיער במקומות החסרים. שאר התופעות מהן סבלה כמו חוסר משקל ודלקת דרכי נשימה עליונות טופלו ונפתרו.

אנו מאחלים לחתולה המשך חיים טובים.