אנו מזמינים אתכם להתאהב בצוף

זה הסיפור הלא יאומן על צוף, חתול זכר בן שלוש, שהגיע אלינו עם קשיי נשימה שהחריפו במשך ארבעה ימים. צוף לא הפסיק להשתעל, נשם מהר, וניכר היה כי הוא שרוי במצוקה נשימתית ובאי נוחות רבה. לא בזבזנו זמן יקר, צילמנו לצוף את בית החזה, ולא האמנו למראה עינינו: לצוף היה תקוע גוף זר, שנראה ברור מאוד בצילום הרנטגן, בחיבור בין קנה הנשימה ובין הפיצול לסימפונות הראשיים, בכניסה לצד השמאלי של הריאה.

לאחר שאבחנו את הבעיה, נתנו לצוף חמצן והרגעה, ראינו שמצבו יציב, הרדמנו אותו, והכנסנו אותו לבדיקת ברונכוסקופיה במטרה לנסות ולהעריך את הגוף הזר ולנסות להוציאו ללא פתיחת בית החזה. הגוף הזר, התגלה כלא אחר מאשר... חתיכה של טוף גינה שצבעו חום, שצוף שאף בטעות דרך קנה הנשימה בזמן ששיחק איתו בגינה (תמונת רנטגן, מוקף בעיגול אדום). שעה ארוכה של נסיונות הוצאה העלו חרס. הטוף תפס את כל חלל הסימפונות, ובנוסף, כיוון שהיה שם במשך ארבעה ימים, היו באזור הפרשות מרובות והדבקויות שלו לדופן הסימפונות. היה חשש אמיתי שהוצאת הטוף עלולה לקרוע את דרכי האוויר, ולסכן את צוף. צריך לזכור, כי מדובר בחתול, בעל חיים קטן, שמשקלו כ-4 ק״ג, כמו תינוק ממש, וקנה הנשימה והסימפונות שלו עדינים וזעירים. לא רק שצוף סבל מירידה ביכולת להעביר חמצן, אלא הוא גם סבל מכאבים של גוף זר, האחוז היטב בדופן הסימפונות.

לאחר שנראה היה כי הסיכון בהוצאת הטוף באמצעות ברונכוסקופיה גדול, הוחלט בכל זאת להכניס את צוף לניתוח בית חזה על מנת להוציא את הטוף בצורה מהירה, בטוחה ומבוקרת. בית החזה של צוף נפתח מצד שמאל (שם היה הטוף), כשצוות שלם של שני רופאים ושתי אחיות וטרינריות שותף לפרוצדורה. בניתוח בו מבוצעת פתיחת בית חזה יש להנשים באופן ידני את בעל החיים המורדם, היות וברגע שבית החזה נפתח, הפרש לחצי האוויר בין האוויר שבבית החזה ובין האוויר שבחוץ, ותת-הלחץ הקיים בבית החזה באופן רגיל, המסייע לתנועת האוויר, נעלמים, ועל המרדים לדאוג להנשים בזמנים סדורים ובלחצים קבועים, ולהיות בסינכרון והתאמה עם הכירורג המנתח. בהחלט ניתוח הדורש הן מיומנות והן עבודת צוות מנוסה.

לאחר פתיחת בית החזה, שהתבצעה בין צלעות 7 ו-8 מצד שמאל, בהתאמה למיקומו של הטוף על פי צילום הרנטגן, נעשה חתך סמוך לפיצול הסימפונות, הטוף הוצא בעדינות על מנת שלא לגרום נזק נוסף לרקמת הסימפונות, ההפרשה המוגלתית שהצטברה באזור במהלך ארבעה הימים הוסרה, נדגמה בעזרת מטוש סטרילי ונשלחה למעבדה חיצונית לצורך עריכת בדיקת תרבית ורגישות (בדומה לבדיקת סטרפטוקוקים בלוע), ודרכי האוויר נתפרו ונסגרו. לאחר מכן, הוכנס צינור ניקוז לבית החזה, על מנת שיאפשר שאיבות הן של אוויר, שחדר לחלל בית החזה במהלך הניתוח, והן של נוזלים, העלולים להצטבר. פרוצדורה זו של נקז בית חזה היא פרוצדורה קבועה בכל פתיחה של בית חזה. בית החזה נתפר ונסגר כמו גם הרקמות שמעליו והעור.

צוף נשאר כמובן להתאוששות ואשפוז בכלוב חמצן, וקיבל טיפול תומך שכלל, בין היתר, מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח ושיכוך כאבים. נערכו לו שאיבות של אוויר מצינור בית החזה עד שלא היה מה לשאוב יותר, והצינור הוצא למחרת בבוקר. אך אנו שמחנו מהר מדי... לאחר מספר שעות הראה שוב צוף סימנים של מצוקה נשימתית: הוא נשם מהר מאוד, וממש ״שמענו קולות״ צפצוף של הפרשות בקנה הנשימה. ערכנו לצוף צילום נוסף של בית החזה, ולא ראינו ממצאים שהסבירו את הסיבה לנשימות המהירות. במהלך הצילום, חלה הידרדרות נוספת במצבו, הריריות שלו נהפכו לסגלגלות, ולכן הכנסנו לו טובוס לקנה הנשימה, ושאבנו בעזרת משאבה יונקת הרבה הפרשות מוגלתיות מקנה הנשימה. הפרשות אלו, שחסמו את קנה הנשימה, הסבירו את קולות הצפצופים ואת המצוקה הנשימתית אליה נקלע. לאחר שנשאבו ההפרשות, הוצא הטובוס, וצוף הוחזר לכלוב החמצן שלו. בהדרגה התאושש צוף, וכבר בשעות אחר הצהרים היה חיוני יותר, ובלילה כבר נשם לגמרי באופן תקין, התלטף והתחיל לאכול. צוף שוחרר למחרת הביתה עם הנחיות להמשך טיפול באנטיביוטיקה, שיכוך כאבים ומעקב.

תוצאות בדיקת תרבית ורגישות שנלקחה מהסימפונות במהלך הניתוח, חזרו לאחר מספר ימים עם צמיחה של שני חיידקים שונים, שכמובן טופלו עם כיסוי אנטיביוטי מתאים.

צוף התאושש יפה, הוא מרגיש מצוין, ואנו מברכים אותו בשנים רבות של הנאות ומשחקים, אך לא עם טוף, גם אם זה מתחרז עם צוף... ומאחלים לו הרבה שעות ליטוף ושינה נעימה על הפוף... אלו מתחרזים עם צוף אך לא גורמים לקולות צפצוף :-)