מדי וט

    טראומת ראש

    טראומתראש

    טראומת ראש היא אירוע מסכן חיים הן בבני אדם והן בחיות מחמד. מרבית פגיעות הראש בחיות מחמד נגרמות עקב תאונת דרכים, אך קיימות גם סיבות אחרות נוספות הגורמות לפגיעות בראש שאנו נתקלים בהן והן כוללות נפילות ממקומות גבוהים, נשיכות, בעיקר של בעל חיים גדול יותר הגורם לפגיעה בבעל חיים קטן יותר, וחבלות כתוצאה מעצם הנזרק ופוגע בראש או מעיכה של בעל חיים זעיר.

    הפגיעה בראש גורמת לשני דברים :

    1. פגיעה מכנית ישירה הגורמת לשבר, סדק, דימום ופגיעה ישירה ברקמת המוח עצמה.
    2. פגיעה משנית, הנגרמת מתהליכים מטבולים שונים, המתקדמים כתוצאה מהפגיעה הראשונית, כמו בצקת, ירידה באספקת אנרגיה לתאים עד חוסר באנרגיה, שינויים באלקטרוליטים, שינוי בהרכבם של נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים) במוח, עלייה מסוכנת ברמתם של רדיקלים חופשיים של חמצן, ומדיאטורים דלקתיים המגיעים לאזור הפגיעה. כל אלה, ועוד, יגרמו בסופו של דבר לעלייה בלחץ התוך-גולגולתי, שהוא כשלעצמו יגרום לתגובת שרשרת נוספת, שתפגע עוד יותר בתפקוד המוח.

    הפגיעה המשנית ותוצאתה הבלתי נמנעת של עליה בלחץ התוך-גולגולתי היא הסיבה מספר אחת לתמותה כתוצאה מפגיעת ראש, ולכן הטיפול בטראומת ראש מתמקד במניעה של כל הגורמים המביאים לעליה בלחץ התוך-גולגולתי. לכן, כשחיית מחמד מגיעה בחירום עם פגיעת ראש, הטיפול מתמקד במניעה של ירידת חמצן (היפוקסיה), עליה בריכוז פחמן דו חמצני (היפרקרביה), ירידת לחץ דם סיסטמי וירידה בכמות הדם הכללית כתוצאה מדימום ו/או שוק. 

    הפעולות הראשונות לייצובו של בעל החיים במחלקת החירום היא לוודא שהוא נושם, שדרכי האוויר שלו פתוחות ושהוא בעל דופק. לאחר מכן אנו מטפלים בכל סימני השוק באמצעות נוזלים הניתנים ישירות לווריד. ההחלטה איזה סוג נוזלים לתת ובאיזה קצב מתבצעת לפי מצבו של בעל החיים וכיצד הוא מגיב לטיפול, ולעיתים יש לתת מנת דם אם יש דימום מסיבי. 

    טיפול בחמצן 100% ניתן תמיד, וגם כאן, לפי סוג הפגיעה יוחלט מהו האופן הטוב ביותר למתן חמצן. יש באפשרותנו לתת חמצן באמצעות מסיכת חמצן, כלוב חמצן, קטטר נזלי (דרך האף), וגם דרך קנה הנשימה אם באמצעות צינור קנה או ישירות לקנה הנשימה באמצעות פיום קנה (טרכאוסטומיה). במקרים חמורים יותר יש צורך במנשם. לאחר כל אלה, יש לדאוג להוריד את הלחץ התוך-גולגולתי, לעקוב ולמנוע עליה שלו. אין לנו אפשרות מעשית למדוד את הלחץ התוך-גולגולתי, בדומה לצורה בה אנו מודדים לחץ דם, אך אנו מעריכים בכל פגיעת ראש את בעל החיים, ולפי הסימנים הקליניים והבדיקה הנוירולוגית, אנו יודעים להעריך האם קיימת עליה בלחץ התוך-גולגולתי.

    האפשרויות העומדות לרשותנו להורדת הלחץ התוך-גולגולתי הן שימוש במתן ורידי של תרופה משתנת בשם מניטול, המורידה את הבצקת הנוצרת כתוצאה מהפגיעה. ניתן לתת אותה עד 3 פעמים ב-24 שעות. יש אפשרות גם לתת סליין היפרטוני במתן ורידי, במקרים בהם בעל החיים אינו מגיב למניטול וכשאין שינויים חריפים באלקטרוליטים בדם, בעיקר עליה ברמת הנתרן. בנוסף, כל בעלי החיים המאושפזים אצלנו עם פגיעת ראש, ראשם מועלה מעט כלפי מעלה ובצורה כזו שהצוואר אינו מכופף, על-מנת למנוע עליית לחץ ולעזור בפינוי והחזר הוורידי של הראש דרך ורידי הצוואר.
    לעיתים יש צורך לקרר את אזור הגולגולת.

    במקרים של פגיעות ראש יש צורך לנטר את בעל החיים בתדירות גבוהה יותר, ולתת טיפול תומך משלים באנטיביוטיקה ושיכוך כאבים במתן ורידי.

    חשוב לזכור כי המוח הגדול הוא הרגיש ביותר לפגיעות ראש, אף יותר מגזע המוח, ועם זאת, לרקמת המוח יש יכולת גבוהה ביותר להתגבר על פציעות והיא בעלת מנגנוני פיצוי. מרבית בעלי החיים השורדים את 24 השעות הראשונות של פגיעת ראש יצליחו לשרוד, גם אם יישארו עם חסרים עצביים. קיים סולם הערכה הקרוי סולם גלזגו, בו ניתן לעשות שימוש בהערכת חומרת פגיעת ראש ואת הפרוגנוזה שלה. 

    כיום, בדומה לרפואה ההומנית, ניתן לעשות שימוש בסורקי סיטי גם בחיות מחמד להערכת הנזק הנגרם כתוצאה מפגיעת ראש. סריקת הסיטי מאפשרת להעריך נזק ישיר לרקמת המוח, לאבחן דימום תוך-גולגולתי, בצקת, ופגיעה בעצמות המרכיבות את הגולגולת. בהתאם לתוצאות סריקת הסיטי ניתן לקבל החלטה לגבי התערבות כירורגית. לדוגמה, במידה וקיים דימום תוך-גולגולתי רב, שבין היתר, גורם לעליית הלחץ התוך-גולגולתי, יש לשקול פתיחה בגולגולת, ניקוז הדימום ומניעת עליה בלחץ התוך-גולגולתי. או, לחילופין, אם בסריקת הסיטי מאובחן שבר עם תזוזה באחת מעצמות הגולגולת, הגורם ללחץ על רקמת המוח ולדימום תוך-גולגולתי, יש להתערב מיידית באופן כירורגי.

    לאחרונה הגיע אלינו בחירום כלב עם פגיעת ראש. הכלב קיבל את כל הטיפול הראשוני, ולאחר שייצבנו אותו המלצנו לבעליו לבצע סריקת סיטי על מנת לוודא כי אין דימום תוך-גולגולתי, וכי אין שבר בגולגולת הלוחץ על רקמת המוח.

    תמונת התלת-מימד של הגולגולת (למעלה) הצביעה על שבר בעצם הקודקוד השמאלית. בתמונת הסיטי של חתך רוחב הגולגולת המוצגת פה נראים בבירור שני קצוות השבר, המסומנים בשני חצים אדומים, שגרמו לבצקת של רקמת המוח אך ללא עדות לכך שקצוות השבר גורמים ללחץ ופגיעה ברקמת המוח עצמה ו/או דימום תוך-גולגולתי. עובדה זו תרמה לנו רבות באבחון ובהמשך הטיפול הנכון לכלב, ללא צורך בהתערבות כירורגית במקרה זה הודות לאבחון בסיטי.

    טראומת ראש
    ולסיום, נתון מעניין וגם מפתיע: באוניברסיטת בוסטון בדקו ומצאו כי 97% משחקני ליגת הפוטבול, ה- NFL, חוו טראומת ראש רצינית. מסתבר שפוטבול הוא משחק מסוכן כמעט כמו נסיעה ברכב ללא חגורת בטיחות. בנוסף, וככל הנראה בשל טבע המשחק, נמצא כי מוחם של שחקני הפוטבול נמצא במצב גרוע יותר ממוחם של חולי דמנציה. 

    ההצעה הטובה ביותר שיש לנו היא פשוט לא לשחק פוטבול. חשוב לשמור על המוח ולהגן על הראש שלנו ושל בעלי החיים היקרים לנו.


    עבור לתוכן העמוד