ריק, סמל להתחלה חדשה ותקווה

ריק הוא כלב קוקר ספנייל חום ערמוני כמעט בן 12, שהגיע אלינו לפני יותר מחודשיים לאחר שטייל עם בעליו בלילה וכשחצו השניים את הכביש, נדרסו שניהם על ידי רכב שלא עצר. בעליו של ריק פונה לבית חולים והיה מאושפז במצב קשה במשך כ-6 שבועות, חלקם במצב מורדם-מונשם.

אחת השכנות, שבמקרה עברה באותה העת בזירת התאונה, הביאה את ריק אלינו לחירום, כשגם הוא במצב קשה מאוד של שוק, כשהוא כאוב, שוכב על הצד ללא יכולת לזוז. עקבות דם היו פזורים על הפרווה ובטנו היתה נפוחה. בדיקה נוירולוגית הראתה כי אין פגיעת ראש, אך הצביעה על חוסר יכולת להזיז את הגפיים האחוריות בתנועות רצוניות ואף ללא יכולת לחוש אותן, גם לא תחושת כאב עמוק. בנוסף, לא היתה לריק תחושה בזנב ולא רפלקס אנאלי, שבאו לידי ביטוי בחוסר יכולת לשלוט במתן צואה ובמתן שתן.

בצענו לריק בדיקות דם לוודא כי אינו מאבד דם. לאחר שייצבנו אותו באמצעות טיפול תומך שכלל עירוי נוזלים במתן ורידי, שיכוך כאבים ואנטיביוטיקה, ערכנו לו בדיקת אולטראסונד כדי לוודא שאין איבוד דם וכי אין פגיעה באיברים פנימיים כתוצאה מהתאונה, כמו קריעה של שלפוחית שתן ודליפה של שתן לחלל הבטן. לאחר-מכן בצענו לריק בזהירות רבה צילומי עמוד שדרה.

צילומי עמוד השדרה הדגימו בבירור תזוזה משמעותית של יותר מ-50% של חוליות לומבאריות L5-L6,  בחשד כבד למעורבות חוט השדרה במקרים של תזוזה משמעותית כזו, והסבירו את השיתוק בגפיים האחוריות.

הפגיעה של ריק נחשבת כפגיעה קשה ביותר עם פרוגנוזה נמוכה מאוד לחזרה של תפקוד של הרגליים האחוריות, ולכן החליטו הבעלים שלא לבצע ניתוח לקיבוע השבר בחוליות. ההמלצה היתה לתת לריק טיפול שמרני, שכלל מנוחה מוחלטת לחודשיים בכלוב עד לקיבוע טבעי של השבר, כך שיהיה יציב.

כיוון שבעליו של ריק היה מאושפז במצב קשה בבית חולים בעקבות התאונה, וכיוון שריק היה סיעודי לחלוטין, משותק ברגליו האחוריות ללא יכולת לעמוד, וללא שליטה במתן צואה ושתן, הוחלט לאשפזו אצלנו במדי-וט לתקופה של חודשיים עם קטטר שתן קבוע עד שהשבר יחלים ויתאחה, ואחר-כך להתחיל בתהליך שיקום באמצעות פיזיותרפיה.

במהלך החודשיים הבאים לאחר-מכן שהה ריק אצלנו באשפוז. פתחנו עבורו את אחת ה״סוויטות״ שלנו על-מנת שיהיה לו נוח ועל-מנת לאפשר גישה נוחה לצוות המטפל בו, היות והוא מאושפז סיעודי, שאין להזיזו, ויש לדאוג לכל צרכיו, ניקיונו, וכל הטיפול התומך הנלווה. למרות שרטן בהתחלה, לאחר תקופת הסתגלות קצרה הוקיר ריק והעריך את הטיפול בו. הוא ממש הבין שאנו לטובתו גם אם כאב לו בהחלפת המצעים בתא או בניקוי שלו. במהלך תקופת האשפוז אצלנו, היה צורך לתת לריק טיפול אינטנסיבי בשיכוך כאבים ובהרגעה. בנוסף, ריק פיתח פצעים בכפות הרגליים, ונאלצנו לחבוש אותם ולטפל בפצעים באופן יומיומי כמעט עד שהחלימו. ריק קיבל אצלנו המון תשומת לב, אהבה וחום. שאר המשפחה, שלא היתה מעורבת בתאונה, באה לסעוד אותו, להרעיף עליו אהבה, וממש לעודד אותו, שיבחר להחלים. גם אם אכן לא יצליח ללכת יותר – לפחות שיצא מהמצב הקשה והכאוב, שהשבר יחלים, ושירצה להיות שוב כלב מאושר ושמח.

הצוות שלנו, האחיות והרופאים המסורים, טיפל בריק וסעד אותו ממש מסביב לשעון. האחיות שלנו אמרו כי ריק הוא כלב עם אמונה, והאמונה שלו חיזקה אף אותן, שהסוף יהיה טוב. הן הגדירו אותו ככלב שלא מאבד תקווה, ונותן הרגשה של אסור להתייאש, גם אם יש ימים שנראה היה כי ריק אינו מתקדם כמצופה. אחת האחיות התבטאה ואמרה שהטיפול בריק מזכיר לה טיפול באדם מבוגר שהפך לתינוק, וזקוק לכל העזרה והאהבה האפשרית.

כך חלפו להם קצת למעלה מחודשיים, ריק התקדם, השבר התייצב, וגם מצבו של הבעלים של ריק שנפצע בתאונה השתפר. כעת, הגיע הזמן של ריק לעבור בדיקה וייעוץ אצל וטרינרית העוסקת בשיקום כלבים לאחר פציעות מהסוג הזה באמצעות פיזיותרפיה, ובמהלך הבדיקה הותאמה לריק עגלת גלגלים מיוחדת לכלבים משותקים.

וצהרים אחד התרחש האירוע שכולנו חיכינו לו: לריק הותאמה עגלת גלגלים ייעודית לכלבים משותקים. צילמנו את ריק מכל הזוויות האפשריות כשלראשונה היה בכסא הגלגלים המותאם החדש שלו. הוא נראה היה שוב פתאום כמו כלב מאושר ובריא. ממש חיוני. כמעט תפסנו אותו מחייך למצלמה שלנו שתיעדה את הרגע המרגש הזה. ריק יכול כעת להיות עצמאי, להסתובב בביתו, לצאת לטיולים, לגשת לבד לשתות ולאכול כשהוא רוצה בכך. ריק קיבל קריאות התפעלות ושמחה אמיתית של כולנו!

לאחרונה חזר ריק הביתה לאחר תקופת אשפוז ממושכת אך בסביבה אוהבת ומטפלת, והחשוב מכל, שהוא בבית עם המשפחה האוהבת ושהוא מתנייד באופן עצמאי ונהנה מכל אותם דברים קטנים שהוא כל כך אוהב, והתגעגע אליהם...

אנחנו כמובן שמחים שריק חזר לביתו, למרות, שעם יד על הלב, חייבים להודות כי יהיה מוזר בלעדיו. השהות הממושכת שלו אצלנו גרמה לנו להרגיש שהוא כבר ממש חלק בלתי נפרד מהצוות שלנו... ולכבוד השנה החדשה שבפתח, אנחנו מאחלים לריק ולמשפחתו התחלה חדשה ונהדרת, ואנו, כולנו, למדנו שיעור חשוב מכלב – איך לא לאבד תקווה.

שנה טובה!