קייטי הבוקסרית

קייטי, היא כלבת בוקסר מעורבת בת 14 וחצי! כן, בהחלט לא ילדה. קייטי הגיעה אלינו במהלך שעות הלילה לחירום במדי-וט לאחר שחזרה מטיול הערב הקבוע שלה עם בעליה, כשלפתע, ללא כל אזהרה מוקדמת, נשכבה קייטי על צדה כשרגליה הקדמיות מתוחות, ולא הצליחה להתרומם וללכת. עד לפני הטיול קייטי אכלה, שתתה, והתנהגה לגמרי כרגיל.

בבדיקה פיזיקלית שנערכה מיד בהגעה לא הצליחה קייטי להיעמד בכלל, ואף לא ללכת. כשניסינו להעמיד אותה, כפות רגליה האחוריות היו הפוכות, ולא ״זיהו״ את המצב התקין שלהן. אמנם לא היו לה כאבים לאורך עמוד השידרה, אך רגליה האחוריות היו משותקות, כלומר, לא הדגימו תנועות רצוניות והיו רפויות, בניגוד לרגליה הקדמיות שהדגימו תנועות רצוניות, והיו מתוחות קדימה, מצב המכונה Schiff-sherrington syndrome. הרפלקסים הספינאליים של קייטי היו תקינים בכל ארבע הגפיים, והיא אפילו הצליחה להרגיש כאב עמוק בגפיה האחוריות. מצב של שימור כאב עמוק במצבי שיתוק מעיד על אפשרות לנזק הפיך בחוט השידרה, סימן מאוד מעודד לבעליה המודאגים וגם לנו כמובן. מצבה המנטלי של קייטי היה תקין לגמרי. היא הגיבה, והייתה מודעת למתרחש סביבה. הרפלקסים של העצביים הקרניאליים (אלו הקשורים בראש) היו תקינים לחלוטין.

ביצענו לקייטי בדיקות דם, שהיו תקינות, וערכנו לה צילומי רנטגן לבית חזה ולעמוד שידרה. הממצאים הרנטגניים הצביעו על ספונדילוזיס מרובה (שינויים ניווניים) לאורך חוליות עמוד השידרה, מצב שנראה בכלבים מבוגרים, העלול לגרום לכאבים, אך זו לא הייתה הסיבה לכך שקייטי לא יכלה להיעמד על רגליה האחוריות ולכל שאר הממצאים בבדיקה הנוירולוגית. החשד היה כי לקייטי יש נזק בחוט השידרה באזור בין חוליות T3 - L3, שעלול, במקרה הספיציפי של קייטי, לנבוע כתוצאה מגידול, בעייה בדיסק, תהליך דלקתי או אפילו קריש (אמבוליזם).

קייטי עברה בדיקת CSF, שהיא בדיקה של שאיבת נוזל מעמוד שידרה, שנמצאה תקינה, ואחר כך עברה בדיקת מיילו-סיטי (CT), שהצביעה על גידול הלוחץ על חוט השידרה בחלק הדורסלי (העליון) של חוליה T11. בעקבות הממצאים, החליטו בעליה האוהבים של קייטי על ניתוח להסרת הגידול למרות גילה המבוגר של קייטי, ולמרות שלא היה ברור מהו בדיוק הגידול, מה מקורו, וכיצד הוא מתנהג.

במהלך הניתוח שנערך בהרדמה כללית הוסר הגידול שלחץ על חוט השידרה, ואף והוסר חלק נוסף מחוליה T11, שהיה אף הוא מעורב בתהליך, והם נשלחו לבדיקה היסטופתולגית. הניתוח עצמו עבר ללא סיבוכים מיותרים, וקייטי המקסימה התאוששה יפה מההרדמה.

יומיים לאחר הניתוח החלה קייטי להראות תנועות רצוניות ברורות ברגליים האחוריות והתחלה של נשיאת משקל, אך הייתה צריכה המשך תמיכה עד התאוששות מלאה. כל הזמן הזה, קייטי הצליחה לתת צרכים לבד אך עם תמיכה. קייטי הייתה אצלנו באשפוז במשך שבעה ימים נוספים, כשבעליה מגיעים כל יום לבקרה, מספר פעמים ביום, כשהם מביאים לה את המאכלים האהובים עליה, ומרעיפים עליה אהבה אינסופית וחום. לאט לאט השתפרה קייטי, כל יום הביא לעוד שינוי קטן ומבטיח לשמחתם של בעליה והצוות שלנו, שסעד אותה 24/7. ממש כמעשה קסם המתרחש מול עינינו, הבלתי יאומן הפך ליאומן: קייטי החלה לשאת משקל, למרות שעדיין היו לה חסרים עצביים בגפיים האחוריות. וכך, יום אחר יום, בסבלנות, בהתמדה, היא עשתה כל פעם עוד צעד קטן, תרתי משמע, והחלה לעמוד לפרקי זמן ממושכים יותר כשהיא נתמכת בכל ארבעת הגפיים, ואחר-כך נתמכת רק בגפיים האחוריות עד שגם הן התחזקו. כמעט חודש ימים לאחר הניתוח ובעזרת תמיכה פיזית יומיומית ואהבה, ממצב של כלבה משותקת, החלה קייטי ללכת באופן עצמאי.

במהלך תקופת השיקום של קייטי, התקבלה התשובה מהמעבדה הפתולוגית כי הגידול שהוסר הוא מסוג אוסטאוסרקומה, גידול שקשה לטפל בו. עם זאת, קייטי מרגישה טוב, ואנו מצדיעים לה על תהליך ההחלמה המופלא שעברה ולבעליה האוהבים, שאין ספק, שללא אהבתם, אמונתם ומסירותם - לא הייתה קייטי מגיעה להיכן שהגיעה בפרק זמן כה קצר כנגד כל הסיכויים כמעט!

צודקים מי שקבעו כי האהבה מנצחת! אין כמו סיפורה של קייטי להדגים כי זו הדרך הנכונה להראות אהבה לידידים, לחברים, לבני משפחה, וקייטי היא בת משפחה לכל דבר. ואם זה לא סיפור מופלא ומרגש ליום האהבה, אז מהי אהבה? - אהבה שאינה קשורה ליום אחד בשנה, אהבה שאינה תיאטרלית, נטולת קיטש, וללא זרי פרחים ושוקולדים בנייר עטיפה מרשרש, אלא אהבה אמיתית, החוגגת את הקשר לבן משפחה, את החברות, הנאמנות, והמסירות. אהבה של 365 ימים בשנה.

אנו מאחלים לקייטי ולמשפחתה רגעים מאושרים ביחד, ואנו מודים להם על ההזדמנות לחוות את המחויבות ואת הקשר המיוחד שלהם, ולהיות חלק מתהליך ההחלמה שלה.