.jpg "ידין והאוסטרלים")
ד"ר באסל חיגאזי
באסל נולד בטמרה שבצפון, ובגיל שלוש עבר עם כל המשפחה לחיפה, שם גדל והתחנך. בתיכון למד באסל בבית הספר אלמותנבי, והרחיב בביולוגיה ובהנדסת תוכנה.
מאז שבאסל זוכר את עצמו, עוד כילד, היו לו שתי אהבות גדולות. האחת היא האהבה לחיות, וכבר בהיותו בן שלוש גדל עם חתול לבן קטן וכלבת גולדן רטריבר. האהבה השניה של באסל היא כדורגל. וכחיפאי, זה לא מפתיע בכלל. באסל שיחק כדורגל בקבוצת הילדים של הפועל חיפה האדומה, ולצערו לא הפך לשחקן מקצועי בגלל שבר ברגל שהשבית אותו לתקופה ארוכה. למרות שניסה לחזור ולשחק הוא הבין ששחקן כדורגל הוא כבר לא יהיה בגלל הפציעה, וכך הרוויח את האהבה האחרת. באסל תמיד רצה לטפל בחיות וחלם ללמוד וטרינריה, ועם סיום לימודיו בתיכון נסע ללמוד רפואה וטרינרית בבית הספר לווטרינריה בקישינב שבמולדובה. במקביל ללימודי הווטרינריה עבד והתנדב בצער בעלי חיים.
באסל ניצל את תקופת הלימודים הממושכת ואת הקרבה למדינות אחרות, והרבה לטייל במדינות השכנות למולדובה כמו רומניה ואוקראינה. בנוסף, במהלך הלימודים השתתף באסל בשני קורסים של אולטרסאונד בבוקרשט.
את מדי-וט הכיר באסל עוד לפני שהתחיל את לימודי הווטרינריה, וכאשר בסיום שנה רביעית התבקש על-ידי האוניברסיטה לעשות עבודת גמר בחיות מחמד באמצעות מרפאה וטרינרית, המרפאה הראשונה שחשב עליה הייתה מדי-וט. באסל טוען שהוא לא ישכח את היום הזה, כמובן, (וטוען בתוקף שהיה זה יום רביעי בשבוע), כאשר ירד מהמטוס שנחת ממולדובה ונסע היישר למדי-וט, שם נפגש עם ידין וביקש שיקבל אותו בתור סטודנט לווטרינריה במדי-וט לצורך ביצוע עבודת הגמר. וכל מי שמכיר את באסל, יודע שכל התיאור הזה הוא אמת לאמיתה, ואין בו שמץ של הגזמה!
במשך שלוש השנים עד לסיום לימודי הווטרינריה, הגיע באסל למדי וט בכל חופשה גם כדי לעזור וגם כדי ללמוד מצוות המרפאה – וטרינרים ואחיות. באסל טוען שלמד המון במהלך התקופות האלה, קיבל הדרכה אישית, וגם בטחון ואהבה רבה עוד יותר למקצוע הווטרינריה. העבודה במדי-וט הביאה אותו להכיר את תחום החירום, ולהבין שהוא רואה את עתידו המקצועי כווטרינר במרכז חירום.
במהלך השנה וחצי הראשונות של מגיפת הקורונה, כאשר הלימודים העיוניים התנהלו באופן מקוון, נוצרה לבאסל הזדמנות חד-פעמית של המשך לימודי הווטרינריה בצורה מקוונת יחד עם התנסות יומיומית מעשית בעבודה במדי-וט. באסל טוען שזו הייתה תקופה מאתגרת גם ללמוד ולהשלים את כל החובות שלו כסטודנט לווטרינריה וגם להתנסות בעבודה המעשית במדי-וט כסטודנט, וללא ספק זו הייתה המקפצה המקצועית שלו להיות וטרינר טוב יותר. באסל זוכר את עצמו, כסטודנט, מגיע בבוקר לישיבת הבוקר של הווטרינרים כשהם מעבירים את המקרים של המאושפזים וכמה למד מכל התהליך הזה. באסל הוא סופר משקיען ורצה לנצל כל רגע, כך שהיה מגיע כל יום, כולל סופי שבוע וחגים, השכם בבוקר ונשאר עד אמצע הלילה כמעט כדי ללמוד ולסייע בכל מה שניתן. אנחנו נהגנו להגיד לו שהוא, למעשה, עבר לגור במדי-וט.
אבל הדבר הכי משמעותי שבאסל מציין שלמד והעריך הוא המשפחתיות של מדי-וט, ואת השותפות לדרך וההתגייסות של הצוות, והוא לגמרי מרגיש כי זה הבית השני שלו.
לא פלא, אם כן, שבאסל הצטרף לצוות שלנו כרופא וטרינר עם דיפלומה רשמית לאחר שסיים את לימודי הווטרינריה. הוא אוהב ללמוד דברים חדשים, וממשיך לנצל כל הזדמנות ללמידה, והוא מתכנן כבר הרבה השתלמויות בהמשך דרכו המקצועית כווטרינר. בנוסף לעבודה בחירום, הוא מאוד אוהב את תחומי ההדמיה והכירורגיה, ומקווה להמשיך ולהעמיק בהם בהמשך.
בזמנו החופשי אוהב באסל לטייל ולגלות מקומות חדשים בארץ, ובמיוחד אהוב עליו אזור הגולן. הוא לא שכח את אחת מאהבות הילדות שלו, והוא משתדל לשחק כדורגל עם חברים בשכונה בזמן החופשי שלו. לאחרונה אף התחיל לרכוב על סוסים. אמנם כרוכב מתחיל הרכיבה מצריכה הסתגלות אבל הוא כבר מצליח להרגיש את הסיפוק שהרכיבה על הסוס מספקת לו ואת השלווה הרבה שהיא מביאה איתה.
אנחנו מברכים את באסל על הצטרפותו לצוות הווטרינרים לאחר כל ההשקעה הרבה והחריצות יוצאת הדופן שגילה במהלך הלימודים, ומאחלים לו שיגשים את מה שהוא רוצה בתחום המקצועי, וכמובן, שיצליח לפנות לו זמן וליהנות גם מהדברים האחרים שהוא אוהב.
