ד״ר אנגאם גנאיים
אנגאם, הכותבת את שמה עם גימל, אך מבטאת את שמה בריש, הצטרפה אלינו למדי-וט כרופאה וטרינרית. אנגאם גדלה בבאקה אל-גרבייה, שם סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון כשהיא מרחיבה את מקצועות הכימיה ומדעי הסביבה. אחרי סיום לימודי התיכון עבדה אנגאם במשך כשנה וחצי בחנות מגה ספורט בגן שמואל, אך תמיד חלמה על לימודי וטרינריה בחו״ל, ובילדותה נהגה לאסוף לביתה חתולים עזובים ולטפל בהם. ובכלל, היא מעידה על עצמה, תמיד הרגישה שהרצונות שלה שונים מאלה של הסביבה והחברה בה גדלה, אך לא נבהלה מכך. להיפך. אנגאם הגשימה את חלומה וסיימה את לימודי הווטרינריה ב-Jordan University of Science and Technology שבאירביד, ירדן, בשנת 2014, ובתחילת 2015 עברה את מבחני הרישוי בארץ. מעבר להגשמת חלום הלימודים, הלימודים בירדן היוו חוויה עבורה, היא נהנתה מהלימודים שהתקיימו באנגלית ומהאווירה הסטודנטיאלית והתנסתה גם בעבודה בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי. אנגאם הצליחה לשלב במהלך הלימודים גם עבודת התנדבות במרכז ההומניטארי לרווחת בעלי חיים (The Humane Center for Animal Welfare) הנמצא בעמאן. בניגוד למגמה הרווחת בבתי ספר לווטרינריה בארה״ב, באירופה ואפילו בארץ, מרבית הסטודנטים בירדן היו גברים, כשהנשים מהוות רק כשליש מכלל הסטודנטים. בזכות הקירבה לירדן, הצליחה אנגאם לחזור ולבקר פעם בחודש בביתה, כשהנסיעה אורכת כשעתיים כולל חציית מעבר הגבול. כמה נעים שניתן לחיות ככה בשכנות, לחצות את הגבול ולהגיע בקלות לאוניברסיטה או הביתה בשתי מדינות שכנות.
לאחר שסיימה את לימודי הווטרינריה חזרה אנגאם לארץ ולמדה למבחני הרישוי, והיא טוענת שזו אחת התקופות שהיא הכי נהנתה מהן – לשבת ולעבור על כל חומר הלימוד, והפעם בעברית. לאחר שעברה את מבחני הרישוי עבדה אנגאם כרופאה וטרינרית במשך שלוש שנים במספר מרפאות באזור השרון עד שלבסוף עברה לאזור חיפה והגיעה אלינו למדי-וט עם כל הניסיון שצברה. וכמובן, עם כל האהבה והדאגה שלה לבעלי חיים, גם בזמן עבודתה מצאה אנגאם זמן להתנדב בעמותות שונות המעניקות עזרה לבעלי חיים. ואם אתם שואלים בעקבות מה עברה לאזור חיפה, אז נגלה לכם, ואולי ניחשתם כבר בעצמכם, כי אנגאם עברה לאזורינו בעקבות האהבה...
אנגאם הכירה את מי שהפך לבעלה, רופא המסיים את התמחותו כרופא מרדים בבית החולים בני-ציון שבחיפה, ואנחנו כמובן שמחים איתה על כל אלה, וכי בעקבות המעבר לאזור חיפה הגיעה אלינו למדי-וט.
בילדותה, בנוסף על טיפול בחתולים עזובים, אהבה אנגאם גם לצייר ואף הפליאה בנגינה בכינור, ובעיקר ניגנה מוסיקה קלאסית. גם במהלך לימודי הווטרינריה ליווה הכינור את אנגאם וכמובן עבר איתה לביתה החדש. ובכלל, הכינור הזה הוא כלי נגינה שאנגאם קשורה אליו רגשית. הכינור הגיע אליה מהמורה לכינור של אחיה, והוא כינור עתיק ומיוחד, שכל מי שמבין בתחום רוצה לקנות אותו ממנה. אבל אל תדאגו, אין סיכוי שאנגאם תוותר עליו, כי עם כל הכבוד לאהבה הנוכחית שלה, שהביאה אותה לחיפה, אין כמו אהבה ראשונה נושנה... כיום אנגאם אוהבת ללכת למכון כושר, ובעלה והיא נוהגים לרכוב באופני שטח בסופי שבוע. מה שבטוח הוא שהכרמל ההררי והירוק מציע אפשרויות רכיבה מעניינות ומאתגרות יותר מאשר מישורי השרון...
אנגאם נהנית מהמעבר שלה מאזור השרון צפונה ומהמגורים באזור חיפה ואוהבת את העבודה במדי-וט, ומדגישה כי אמנם היא הגשימה חלום בלימודי הווטרינריה אך היא הגשימה חלום נוסף גם כשהחלה לעבוד במדי-וט. אנגאם רצתה מאוד לעבוד במסגרת של בית חולים וטרינרי גדול, והיא נהנית ממה שהיא מגדירה הייחוד של מדי-וט: שילוב של אווירת הצוות המשפחתית והאכפתית, הטיפול והדאגה לבעלי החיים המטופלים, סביבת עבודה מגוונת ואיכותית, וכמו בכל בית-חולים, את ההתייעצויות וחוות הדעת של צוות הווטרינרים בנוגע למקרים המטופלים.
החזון של אנגאם לעתיד הוא להעלות את המודעות לרווחת בעלי החיים במגזר הערבי. היא רואה את עצמה אחראית אישית לנושא זה הכולל ידע והסברה כיצד יש לטפל ולהשקיע בגידול של בעל חיים. אנגאם היא האישה היחידה בבאקה אל-גרבייה שלמדה וטרינריה, והיא רוצה שנשים נוספות תלכנה בעקבותיה.
אנחנו איתה בכל החלומות שלה ומקווים שכמו שהיא הצליחה להגשים הרבה מהחלומות שלה עד כה, היא תצליח גם בהגשמת החזון הנהדר הזה.