קרע רצועה צולבת קדמית בכלבים ובחתולים

קריעה של רצועה צולבת קדמית בכלבים נחשבת לאחת הסיבות הנפוצות ביותר לצליעה על רגליים אחוריות. קריעה חלקית עד מלאה של רצועה זו מובילה לחוסר יציבות מפרקית, שמלווה בשינויים ניווניים תוך - מפרקיים וכמובן בכאב חד וחוסר נוחות.

מפרק הברך או Stifle joint בכלבים מחבר בין עצם הירך Femur לעצם השוק Tibia, בדיוק כמו אצלנו, בני האדם.
בחלקו הקדמי של המפרק גולשת הפיקה שהינה חלק מהגיד הישר היורד ומתחבר לעצם השוק בחלקה הקדמי.
המפרק עצמו מיוצב על ידי רצועות חיצוניות ופנימיות, כאשר הרצועה הצולבת הקדמית בעלת חשיבות עליונה בייצוב התנועה והמניעה של תנועת החלקה בין עצם הירך ועצם השוק בזמן הליכה.
בכלבים, כמו בחתולים, מפרק הברך מכופף חלקית בזמן הליכה ועל כן בזמן דריכה הלחץ המופעל על הרצועה הצולבת הקדמית הוא רב מאוד.
קריעה של רצועה זו מובילה מיד לחוסר יציבות אשר במידה ולא מטופל, ימשיך להוביל לשינויים ניווניים וכאב.

מה גורם לקריעה:

בבני אדם, טראומה מסוג זה נפוצה בעיקר אצל ספורטאים אשר מפעילים עומס רב על הרצועות.
בכלבים, הסיבה שונה לחלוטין ואף אינה ברורה עדיין.
אנו יודעים שמספר גורמים חוברים להם יחדיו ומובילים לפתולוגיה זו.
גורמים אלו כוללים מבנה אנטומי לקוי, עודף משקל, נטייה גנטית ותהליכים ניווניים לאורך השנים.
באופן ברור, עם השנים זיהינו שפציעה זו אופיינית בעיקר לכלבים ש"עובדים" מעט. כלומר, פעילות גופנית מונעת פציעות אלו וכנראה תורמת ומובילה ליציבות רבה יותר של הרצועה ועמידות טובה בלחצים.
מאידך, כלבים שיוצאים פעמיים - שלוש ביום לטיול קצרצר, ורוב הזמן מבלים בבית , נוטים לסבול יותר מפתולוגיה זו הנובעת מתהליך ניווני הדרגתי של הרצועה.
יתרה מזו,  כלבים אשר סובלים מפציעה זו ברגל אחת,  ב 60% עד 70% מהמקרים, יסבלו מאותה הפתולוגיה גם ברגל השניה בשלב מאוחר יותר.

התלונה הנפוצה ביותר מצד הבעלים היא שהכלב שיחק, רץ או אפילו ירד במדרגות, לפתע פלט קול יבבה,  ומאז הוא צולע על רגלו האחורית.
הצליעה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרגות שונות, החל מצליעה קלה שכמעט ואיננה מורגשת ועד כדי חוסר נשיאת משקל בכלל. ההבדלים נובעים מרמת הקריעה וממעורבות של איברים אחרים בברך כמו המניסקוס.

אבחון של רצועה צולבת דורש בדיקה אורטופדית מקיפה של הרגל האחורית, שלילה של כל שאר גורמי הצליעה האפשריים וביצוע מספר בדיקות לברך , אשר ברוב המקרים דורשות טישטוש קל. הסיבה שיש צורך בטישטוש הינה ששריריו של הכלב צריכים להיות רפויים, על מנת שיאפשרו מניפולציות בברך, תנועות שקשה לבצען כאשר הכלב ער.

המבחן הראשון הוא מבחן מגירה.
במבחן זה בודקים תנועה של עצם הירך כנגד עצם השוק. במצב רגיל אין אפשרות לעשות זאת וקיימת יציבות מלאה של המפרק. ברצועה קרועה ניתן באופן קל יחסית להניע את הTibia כנגד הFemur .

המבחן השני הוא Tibial thrust test. בבדיקה זו יוצרים לחץ על אצבעות כף הרגל ובוחנים האם קיימת תנועה קדימה של החלק העליון של ה Tibia וחוסר יציבות. במצב רגיל אין תנועה קדימה להבדיל ממצב בו הרצועה קרועה.

מעבר לבדיקות אלו, ברוב המקרים, הברך הפגועה תהיה מעט יותר מעובה בעיקר בחלקה הפנימי.
עיבוי זה קרוי Medial batress והוא אופייני לפציעה זו.

בדיקה מקיפה מחייבת צילומי רנטגן שמטרתם בחינה מלאה של כל המרכיבים הגרמיים בברך, שכן יש לוודא שאין פתולוגיה נוספת.
כמו כן, הצילומים הם אמצעי לביצוע מדידות אשר משמשות את הכירורג בהמשך הטיפול.

מאחר ומדובר באחת מהבעיות האורטופדיות הנפוצות יותר, קיימות מספר אפשרויות לטיפול כירורגי , אשר התפתחו עם השנים. אלו כוללות פרוצדורות תוך מפרקיות (שכבר אינן בשימוש כיום),  וטכניקות חוץ - מפרקיות שונות.

הטכניקה הנפוצה והמוכרת ביותר נקראת Lateral pattelar suture .
בטכניקה זו נעשה שימוש בחוט ניילון עבה שמקבע ומבטל את החופש המפרקי. טכניקה זו פשוטה יחסית וזהו יתרונה, אך יש לה מספר חסרונות שהעיקרי בהם הוא עמידות החוט לאורך זמן.
במידה והחוט נקרע , הגוף עדיין לא מספיק ליצור תגובה טובה דיה סביבו , והחופש חוזר למפרק, מה שדורש לעיתים ניתוח חוזר.

בשנים האחרונות פותחו מספר טכניקות נוספות שמטרתן שינוי כיווני לחצים במפרק, כך שאין יותר צורך ברצועה הצולבת הקדמית ותנועת השחיקה של העצם השוק ועצם הירך אחת כנגד השניה מבוטלת בעקבותיהן.

טכניקות אלו קרויות:
TPLO Tibial plateau leveling osteotomy
TTA Tibial Tuberosity Advancement
.TTO Tibial Triple Osteotomy  

טכניקות אלו אמנם כרוכות בניסור של עצם השוק ושינוי זויות, אך ללא ספק ההחלמה מהן טובה הרבה יותר.
ברוב המקרים הכלבים חוזרים לשאת משקל על הרגל במהירות גדולה יותר, ובעקבות כך חוזרים לפעילות אחרי זמן קצר וללא צורך בפיזיותרפיה ארוכה.

טכניקת MMT Modified Marquet Technique זהה ל TTA Tibial Tuberosity Advancement אך בשינוי קל,  
אשר מאפשר שלא לעשות שימוש בפלטה לייצוב החלק המנוסר.
בטכניקה זו מנסרים את החלק בעצם השוק הקרוי Tibial tuberosity באופן כמעט מלא פרט לחלקו הרחוק מהברך.
אחרי הניסור באופן איטי והדרגתי מרחיקים את החלק המנוסר בחלקו הקרוב לברך עד שמשיגים את הרווח הרצוי כפי שנמדד לפני הניתוח.
ברווח מתקינים כלוב טיטניום שמטרתו לשמור את החלקים מקובעים במקומם, ובכך למעשה מסתיים הניתוח.

מטרת הניתוח הינה לייצר זווית של 90 מעלות בין גיד הפיקה ומשטח הגלישה של עצם השוק.
כך למעשה מבוטלים כוחות השחיקה בין עצם הירך ועצם השוק ואין צורך ממשי ברצועה הצולבת הקדמית.
במידה ובמהלך הניתוח קיים חשש מחוסר יציבות כתוצאה מסדק בחלק שנשאר לא מנוסר, ניתן לקבעו בעזרת חוט מתכת הקרוי חוט סרקלאג'. ייצוב זה מספק ופשוט מאוד לביצוע.

בתמונות , ניתן לראות צילומי רנטגן , לפני ואחרי ניתוח MMT.

כמו כל הליך כירורגי, גם הליך זה איננו חף מסיבוכים, אך ללא ספק היתרונות עולים על החסרונות וקצב ההחלמה מהיר לאין שיעור מטכניקות אחרות.

הפרוצדורות שצוינו לעיל מבוצעות במדי-וט, בהתאם למקרה ולאבחנה.

נשמח לעמוד לשרותכם בכל שאלה ולסייע באבחון ובטיפול במידת הצורך.