yadin yadin yeshurun

    הרעלות נפוצות בסביבה הביתית שלנו

    הסביבה הביתית בה אנו חיים מהווה מקור למספר רב של חומרים העלולים לסכן את בריאותן של חיות המחמד שלנו . לפי סקר שנערך על ידי המרכז האמריקני להרעלות, ההרעלות הנפוצות נגרמות בעיקר " מרשלנות " של הבעלים וחוסר ידע לגבי חומרים, צמחים ותרופות שעלולות לסכן את חיות המחמד שלנו .
    במאמר זה אסקור חלק מההרעלות הנפוצות בהן נתקלנו.

     

     

    מזון מקולקל ועבש :

    לא פעם שמענו מלקוחות כי במידה והמזון מקולקל חבל לזרוק אותו וניתן לנצלו ע"י האכלה של בע"ח .

    אולם לא כך הדבר, מזון מקולקל, במיוחד אם הוא מכיל עובש, מכיל כמויות גבוהות של מיקוטוקסינים.
    מיקוטוקסינים הם תוצר לוואי של הפטרייה/עובש וחלקם עלולים לגרום לחולשת שרירים, רעד, חוסר שיווי משקל ואף לעוויתות. 

     

    שוקולד : 

    מי לא אוהב שוקולד ? שוקולד מכיל טאוברומין, קפאין ושניהם שייכים למשפחת המתיקסנטיס .

    לרוע המזל כלבים רגישים מאוד לאפקטים של המתולקסנטיס, שעלולים לגרום להיפראקטיביות, קצב לב מואץ והפרעות קצב, רעידות שרירים בלתי נשלטות, עוויתות, שלשולים, הקאות ואף למוות .

    כמות המתולקסנטיס בשוקולד משתנה לפי סוג השוקולד - ככל שהשוקולד יותר מריר הוא מכיל כמות גבוהה יותר של טאוברומין .

    לדוגמא  שוקולד מריר מכיל  טאוברומין בכמות הגבוהה פי 7 לעומת שוקולד חלב רגיל ושוקולד לבן שמכיל כמויות מזעריות .

     

     

    בצל :

    בצל מסוכן לכלבים ולחתולים גם יחד.
    חתיכות בצל, אבקת בצל ואפילו בצל מבושל עלול להוביל להרס כדוריות הדם האדומות ולאנמיה 
    בצל ושום שייכים למשפחת צמחים בשם
    Alinea .
    צמחים ממשפחה זו מכילים רעלן בשם פרופיל דיסולפייד ( Propyl disulfide ) שפוגע בעזרת רדיקלים חופשיים בכדוריות הדם האדומות וגורם להריסתן . כדוריות הדם האדומות מובילות חמצן לתאים ולכן נגרם "חנק" ברמה התאית בשל חוסר חמצן.

    קלינית הרעלת בצל באה לידי ביטוי בריריות חומות, בשל תופעה הנקראת methemoglobinemia  , קוצר נשימתי בשל אנמיה, נפיחות בפנים ובכפות הרגליים ( נפוץ במיוחד בחתולים) - וללא טיפול הולם, הדבר עלול להוביל אף למוות.

     

     

     

    בצק שמרים :

    אכילת בצק שמרים ומוצריו עלולה להוות סכנת חיים ממשית בעיקר אצל כלבים .

    חום הגוף הנורמאלי של בעל החיים עלול לגרום לבצק לתפוח בקיבה. 
    במהלך התפיחה ישנה תסיסה של שמרים והבצק תופח.

    סימנים קליניים מתבטאים בבטן נפוחה מאוד, כאבי בטן, הקאות, חוסר שיווי משקל ודיכאון .

    הקיבה והבטן הנפוחה מקשות על הריאות "להתנפח" בצורה נורמאלית, דבר המונע את חילוף החמצן והפחמן הדו חמצני בריאות , מה שעלול להוביל למצוקה נשימתית,  ובסופו של דבר אף לחנק ולמוות.

     

    צימוקים וענבים :

    ישנם מספר זנים של ענבים וצימוקים אשר גרמו לכשל כליות אצל כלבים כאשר נצרכו בכמות גדולה, מנגנון הפעולה הגורם לכשל כליה עדיין לא ידוע ונתון למחקר .

     

     

     

     

    מוצרי טבק : 

    מוצרי טבק ( סיגריות, סיגרים וכ"ו ) מכילים כמויות שונות של ניקוטין, סיגריות מכילות בממוצע 13-30 מ"ג ,וסיגרים 15-40 מ"ג . הרעלת טבק נפוצה מאוד בכלבים,שכן הרגלי האכילה שלהם פחות בררניים, יחסית לחתולים, והם נוטים לאכול גם בדלי סיגריה למשל. 
    סימנים קליניים מתפתחים תוך 15-45 דקות מרגע האכילה, וכוללים היפראקטיביות ,התרגשות, ריור מוגבר, הקאות שלשולים וחולשת שרירים כמו גם
     הפרעות בקצב הנשימה, הפרעות מקצב לבביות, התמוטטות ודום לב. מוות נגרם בשל שיתוק בשרירי הנשימה במקרים בהם ההרעלה אינה מטופלת בזמן .

     

     

    קסיליטול XYLITOL

    הקסיליטול הוא תחליף סוכר נפוץ מאוד המצוי בעיקר בממתקים נטולי סוכר, מסטיקים וממתיקים למיניהם הנמצאים בשימוש גם במוצרי אפייה.
    בכלבים חשיפה לקסיליטול בכמות גבוהה גורם להפוגיליקמייה ( ירידה ברמות הסוכר בדם ), כשל כבד חריף והפרעות עצביות קשות המובילות למוות .

     

     

    גלולות נגד הריון :

    האסטרוגן המצוי בגלולות אלו, ברמות גבוהות,  עלול לגרום לדיכוי מח העצם (המקום בגוף האחראי על ייצור תאי הדם ) ובשל כך להפרעות המטולוגיות חמורות ( אנמיה, דימומים בשל מספר נמוך של טסיות וכ"ו ).

    רמת הרעילות היא 1 מ"ג/ק"ג  ולכן בכלב ששוקל 10 ק"ג הרעלה תיגרם אם אכל 10 כדורים ומעלה(שכן כל כדור מכיל כ 1מ"ג.)

    הסימנים הקליניים אינם מתפתחים בצורה מיידית אלא לאחר פרק זמן  של 45-60 יום .
    ניתן לראות שינויים קליניים כגון חולשה, אפטיות וריריות חיוורות. כמו כן,  בבדיקות הדם יופיעו תוצאות של אנמיה לא רגניטיבית. 

    יש לציין ששינויים אלו הם לעיתים בלתי הפיכים .

     

    פוטפורי יבש / נוזלי :

    הפוטפורי הינו אביזר נוי נפוץ. הוא מכיל שמנים, ודטרגנטים קטיונים ( חומרים סופחי לכלוך ) ,שניהם רעילים מאוד לבעלי חיים .

    השמנים גורמים לגירוי ולצריבה של הריריות בחלל הפה ואם נבלעים, אף בחלקים יותר עמוקים של מערכת העיכול כגון הושט, הקיבה והמעיים. בליעה של דטרגנטים קטיונים יכולה לגרום לנמק ברקמה עימה הוא בא במגע. מגע עורי עם אותם דטרגנטים עלול לגרום לאדמומיות, בצקת, כאב, צריבה ואף לכיבים עמוקים .

    נפטלין – דוחה עש :

    הסיבה שבגינה בע"ח ( בעיקר כלבים ) אוכלים נפטלין נשגבת מבינתנו, אולם היות והנפטלין הינו אחד מקוטלי העש המסוכנים ביותר, כאשר הוא נספג במערכת העיכול, הוא עלול לגרום לפגיעה חומצית בכדוריות הדם האדומות.

    הסימנים הקליניים הראשוניים כוללים הקאות, ריריות חומות ( METHEMOGLOBINEMIA ) המוליזה (הרס כדוריות דם אדומות),  אנמיה ( מחסור בכדוריות דם אדומות), עייפות ועווית . דלקת חמורה של הכבד מתפתחת תוך 3-5 ימים וכשל כליה עלול להתפתח בשל שקיעה של חלקיקי כדוריות דם אדומות בכליה.
    נוסיף ונדגיש ש
    ללא טיפול מהיר , אכילת נפטלין עלולה להוביל למוות .

     

     

     

    צמחים :

    שושן צחור, הרדוף נחלים, דקל גמדי ועוד רבים נוספים, אותם אנו מחזיקים בבית או בגינה עלולים להיות קטלנים לבעלי החיים שלנו, שלחלקם נטייה לאכול את העלים או אף את הפירות.

    בקטגוריה זו הנפגעים העיקריים הם בעיקר חתולים.
    דוגמאות נפוצות הן : כשל כליה חריף בחתולים שאכלו פרחי ועלי שושן צחור, כלבים שאכלו עלי הרדוף נחלים או עלים של עץ קיקיון וסבלו בשל כך מכשל כבד חריף.

    מנגנון הפגיעה משתנה מצמח לצמח, וקצרה היריעה מלהכיל את כל הצמחים, אולם יש לזכור כי לכל צמח פוטנציאל רעילות לבע"ח.



     

    תרופות :

    מספר תרופות בהן  אנו משתמשים מהוות אף הן גורם סיכון משמעותי לבעלי החיים.
    חילוף החומרים אצל חברינו על 4 שונה לעיתים בתכלית מזה שלנו. בע"ח חסרים את האנזים (חלבון) האחראי על פירוק החומר הפעיל בתרופה, מה שמוביל להצטברות החומר הפעיל, או תוצרי הלוואי של התרופות בדם, ולפגיעה מערכתית.

    דוגמאות נפוצות הן נוגדי דלקת ומשככי כאבים כדוגמת אקמול בחתולים ( גורם להרס כדוריות דם אדומות ), אדויל ונורופן ( גורמים לכשל כליות חמור וכיבים במעיים ובקיבה ) בכלבים וחתולים, תרופות נוגדות דיכאון ( גורמות לסימנים עצביים חמורים ), תרופות כימותרפיות, ויטמינים ותוספי מזון  ועוד רבים אחרים.

     


    לסיכום -
    מספר כללי בטיחות למניעה:

    היו מודעים לצמחים הנמצאים בבית ובגינה ובידקו האם הם עלולים להוות סכנה לבע"ח .

     

    אחסנו את חומרי הניקוי, ההדברה והתרופות במקומות בטוחים ללא גישה לבע"ח .

     

    רוב קוטלי המזיקים מכילים רכיבים אשר נועדו למשוך בעלי חיים .

    כאשר משתמשים ברעל עכברים, מדבירי חלזונות, קוטלי ג'וקים וכו,  אחסנו חומרים אלו במקומות לא נגישים לבעלי החיים והימנעו מחשיפה של בע"ח לאזור שטופל באחד מהחומרים הללו .

     

    אין לתת כל תרופה לבעלי חיים טרם התייעצות עם וטרינר. תרופות רבות שבטוחות לשימוש אצל בני אדם עלולות להיות קטלניות אצל בעלי חיים. שימרו התרופות בארון סגור מחוץ "להישג ידם" של בעלי החיים .

     

    זכרו כי מזונות מסוימים מהווים סיכון בריאותי לבעל החיים, הימנעו ממתן המזונות שהזכרנו במאמר לבעלי החיים .

     

    לפני שימוש בקוטלי חרקים, מדשנים, קוטלי עשבים שוטים בגינה, קראו בעיון את המידע הרשום בדף המוצר. וודאו שהמוצר בטוח לשימוש בסביבה בה חיים בעלי חיים .

     

    בכל חשיפה עם חומר שלא נועד לשימוש ישיר בבעלי חיים יש ליצור קשר באופן מיידי עם ווטרינר.

    עבור לתוכן העמוד