yadin yadin yeshurun

    התמודדות עם מזג אויר קר

    השבוע הגיע לארצנו שקע , כדברי החזאים, בעל עוצמה רבה שהביא עימו גשמים לרוב וגם שלגים למקומות הגבוהים. במקרה, באותו יום של סופה גם חל יום הולדתו של בני שביקש להגיע למקום הקר ביותר בארץ. כמו כל זוג הורים טובים נרתמנו למשימה ויצאנו בוקר יום שלישי לרמת הגולן ולחרמון, מזג האוויר אכן היה סוער, השלג ירד בכל החלק הצפוני של רמת הגולן וללא ספק היה קר.


    האמת היא שהמראות היו מדהימים ולא שגרתיים וזו הייתה חוויה יוצאת דופן. מי שמכיר את הרמה יודע שבעלי חיים יש ברמה בשפע החל מחיות בר כמובן, דרך חיות משק וכלה בחיות בית למיניהן, לראות אותן מתמודדות עם הקור ללא מעיל או חימום אחר, לעומתנו בני האדם עטופים בחמש שכבות ועדיין רועדים, העלה בי רעיון לכתוב על דרכי ההתמודדות של בעלי חיים עם הקור ועד כמה אנו כחיות מפותחות על פני כדור הארץ זנחנו אמצעים אלו ופנינו לפיתוח דרכים אחרות על מנת לשרוד.

    המבדיל העיקרי ביננו לבין החיות הוא כסות הגוף. כל בעלי החיים למעט אלו שהנדסנו אותם אחרת מכוסים בפרווה. הפרווה היא אמצעי מצוין לשימור חום גוף ובבעלי חיים היא בנויה משתי שכבות. שכבה חיצונית של שיער גס וארוך ושכבה פנימית של שיער פלומתי צפוף וחם. את הפרווה החיות מחליפות עונתית ולקראת החורף יתכסו בפרווה ארוכה ועבה יותר אותה הן ישירו באביב. בכלבים שמקורם בארצות קרות ,כדוגמת הסמואיד או ההאסקי, כסות זו תהיה הרבה יותר מפותחת ועבה כך שתאפשר התמודדות עם טמפרטורות קיצוניות במיוחד. מבנה פרווה שכבתי זה כמעט שאיננו מאפשר חדירה של מים עד לעור ועל כן בעל החיים נשאר יבש. היבט נוסף לנושא הפרווה הוא סימור שיער, בעלי חיים, כמונו, שערם יסמור במצבי קור קיצוניים, אותה תופעה שאנו קורים לה "עור ברווז". סימור השיער נעשה על ידי שריר מיקרוסקופי המחובר לשורש השערה ומגורה על ידי מערכת עצבית אוטונומית, בלתי נשלטת, של הגוף.

    העמדת השיער מאפשרת כליאה של אוויר חם ויוצרת למעשה בידוד נוסף בין הקור החיצוני לעור. אמצעי בידוד נוסף בו משתמשים בעלי חיים הוא שכבת שומן. שומן הוא אמצעי בידוד מצוין ובו נעשה שימוש בעיקר ביונקים ימיים כמו לווייתנים. השומן משמש גם כמאגר אנרגיה ובעל חיים שלא יצליח למצוא מספיק מזון ידלדל מאגר זה ועל כן לא רק שיסבול מרעב אלא גם יתקשה בהתמודדות מול הקור החיצוני.

    אמצעי נוסף לשמירה על חום גוף הוא חילוף חומרים. בבעלי חיים חילוף החומרים הוא הרבה יותר מהיר וכך נוצרת אנרגיה בכמות יותר גדולה המופנית לייצור חום. על כן בכלבים וחתולים לדוגמא חום הגוף הנורמאלי הוא גבוה משלנו ונע בין 38.0 ל 39.5 מעלות. ככל שגודל בעל החיים יותר קטן ויחס הגוף לעור יותר גדול כך הצורך בחילוף חומרים יותר מהיר עולה, קחו לדוגמא את החדף שמשקל גופו הוא אפסי, על מנת לשמור על חום גופו בחורף הוא חייו לאכול פי שש ממשקל גופו כדי לספק את הצרכים המטבוליים שלו.

    כמובן שגם לבעלי חיים יש גבול ליכולת לעמוד בטמפ' נמוכות ולכן רובם יאמצו מחסה זה או אחר על מנת להוריד את רמת החשיפה, בעיקר חשיפה לרוח ולרטיבות. בעלי חיים גדולים כמו סוסים או פרות ינסו להיצמד לשיח , עץ או קיר וכך לא להיחשף ובעלי חיים קטנים יותר אולי יאמצו מחילה או מערה על מנת להסתתר מעוצמות הטבע.


    אנו כבני אדם זנחנו את כל השיטות הטבעיות לשימור חום גוף וכחלק מהתפתחותנו האבולוציונית פיתחנו שיטות אחרות לייצור אנרגיה וחום, בהתחלה בצורה של אש ומדורה ובהמשך שימוש באוצרות טבע למיניהן לייצור אנרגיה שלצערנו כיום כבר הולכים ומדלדלים, שלא לדבר על הורסים את שכבת האוזון ומובילים לחימום כדור הארץ. אינני בא להטיף פה על פיתוח כסות גוף חיצונית וגידול שיער על הרגליים אך ללא ספק שווה לחקור מקורות אנרגיה חלופיים שישמשו לנו דרך לשמור על חום סביבתי ולא יגרמו בדיעבד לחימום כדור הארץ.

    עבור לתוכן העמוד