yadin yadin yeshurun

    חיידק או וירוס

    בזמן האחרון צץ ועלה ובצדק קמפיין נרחב נגד שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, כמו כן הוזכרה ישראל כאחת המדינות שנעשה בה שימוש רב באנטיביוטיקה ובעקבות כך ירידת ערכה ועלייה בעמידות שמפתחים חיידקים שונים כנגדה.


    אחת הסיבות העיקריות לתופעה זו היא כמובן שימוש לא מוצדק מאחר וחלק מהמחלות הן ויראליות ולא חיידקיות. אז בואו ננסה להבין מה ההבדל בין השניים.

    חיידק הינו ייצור עצמאי בעל יכולת התרבות על ידי התחלקות ובעל יכולת שרידות במידה והתנאים מתאימים. התרבות החיידק איננה מחייבת גוף חי ובמידה והמצע או הקרקע מתאימים החיידק יתרבה בכמויות אדירות. חיידקים יש לרוב ומסוגים שונים, ולכל אחד האפקט וההשפעה שלו. לרוב מחלות חיידקיות נוצרות בגלל חדירה של החיידק לרקמות או איברים שונים וכאשר התנאים מתאימים לו הוא מתרבה בכמויות גדולות. פעילות חיידקית כמובן מביאה לחום גבוה ולהרגשה רעה, הקשורה לאזור בו הוא התיישב. לדוגמא, דלקת גרון הנגרמת על ידי סטרפטוקוק.

    ישנם חיידקים שההשפעה השלילית שלהם נובעת בעיקר מרעלנים שהם מפרישים, לדוגמה מחלת הטטנוס נגרמת על ידי קלוסטרידיום טטני המפריש רעלן הגורם בסופו של דבר לשיתוק שרירים. החיידק עצמו מתיישב בכל פצע מזוהם, אבל ההשפעה היא על כל הגוף ועשוייה להביא למוות.

    וירוס לעומת חיידק הינו ייצור חסר עצמאות לחלוטין ולכן חסר יכולת התרבות עצמאית. במילים אחרות לוירוס חסר את המאגר הגנטי המתאים לריבוי עצמי ולכן תלוי באופן מוחלט בתא פונדקאי. מבנה מיקרוסקופי של וירוס הרבה יותר פשוט וכולל בעיקר מעטפת ומטען גנטי דל. לחלק מהוירוסים יש מנגנון להחדרת המטען הגנטי לתוך תא פונדקאי ולחלקם אפילו צורה המזכירה מפלצות מהעולם החיצון כמו בסרט מלחמת העולמות. כאשר וירוס תוקף פונדקאי הוא חודר לתאים שמתאימים לו מבחינת מבנה המעטפת ומשתמש במטען הגנטי של תאים אלו על מנת להתרבות. בסופו של דבר התא הפונדקאי מתפוצץ ומשחרר כמות אדירה של וירוסים למחזור הדם שחוזרים על התהליך בשנית. לדוגמא וירוס מחלת האיידס המוכר לכולם תוקף תאים לבנים, דוגמא נוספת מעולם החי, וירוס הפרוו בכלבים תוקף תאי מעי, גורם לנשירתם וחוסר תפקודם ולכן השלשולים וההקאות הדמיות.

    אנטיביוטיקה משמשת לטיפול אך ורק במחלות חיידקיות, מאחר והיא מכוונת לפגוע ביכולת התפקוד העצמאי של החיידק ולכן למותו. וירוס איננו מושפע מאנטיביוטיקה מאחר ורוב הזמן הוא חבוי בתוך תא פונדקאי ולכן אין אפשרות לפגוע בו. מאחר וכך במחלות ויראליות ההתמודדות היא של המערכת החיסונית בלבד המזהה את הוירוס ומשפעלת את עצמה במטרה לפגוע בו כאשר הוא פורץ מתאי האם לאחר שהתרבה בתוכם. הרבה פעמים אנו נוטים לתת טיפול אנטיביוטי גם במחלות ויראליות והאמת היא שלא לצורך הרי האנטיביוטיקה לא עושה כלום לוירוס. במצבים אלו אוכלוסיות חיידקים שאינם קשורים למחלה מפתחים עמידות על ידי ייצור מערכת אנזימטית שמפרקת את מרכיבי האנטיביוטיקה. ואז כאשר באמת יש צורך באנטיביוטיקה חיידקים אלו אינם מושפעים ממנה ואנו למעשה נשארים חסרי אונים כנגדם.


    אמת היא שבמחלות ויראליות מסויימות נותנים אנטיביוטיקה במטרה למנוע זיהומים מישניים אך ברוב המקרים אפשר להמנע מכך בעיקר בבני אדם להם ההיגיינה הרבה יותר גבוהה מבעלי חיים.

    מקווה שהצלחתי במעט להסביר את ההבדל בין השניים ולגרום לירידה בשימוש האנטיביוטי שלא לצורך.


    עבור לתוכן העמוד