הסן ברנרד

היה היה לפני שנים רבות כלב ושמו בארי. בארי גדל במנזר על הר שגובהו 2469 מטרים מעל פני הים ושנמצא באלפים, במעבר הרים המחבר בין שוויץ לאיטליה. את המנזר הקים ברנרד דה מנטון שהיה נזיר קתולי, ועל שמו קרוי המנזר ומעבר ההרים. אז שלבו בין הקדוש לבארי, הוסיפו מעט שלג וקבלו את הכלב סן ברנרד.

הסן ברנרד נוצר ככל הנראה מהכלאה של הדני הענק והפרינאי הלבן. הגזע נזכר לראשונה במאה ה-17, ובתחילת דרכו שימש ככלב שמירה. מאוחר יותר גילו הנזירים שלכלב יש יכולות יוצאות דופן של חילוץ והישרדות בעת סופת שלגים, והכלבים עזרו בחילוץ ובפינוי הדרכים לנזירים ולמטיילים באזור.

גובהו של הסן ברנרד כ-70 ס"מ ומשקלו עשוי להגיע ל-100 ק"ג. הגזע כולל שני סוגים - כלב בעל פרווה ארוכה וכלב בעל פרווה קצרה. הוא חברותי ועדין להפליא, וחשוב אף יותר - סבלני לילדים וחיות אחרות שסביבו. זהו כלב נאמן באופן מובהק וצייתן, ונראה שכל רצונו הוא לרצות את בעליו. הוא ירגיש נוח במזג אויר קר וחם כאחד, וזאת מכיוון שפרוותו הצפופה מגינה עליו מפני שניהם. כלב זה הוא כלב כבד מאוד ואינו פעיל במיוחד , תמיד יעדיף את קרבת בעליו גם אם תהיה לו האפשרות להיות בגינה.

מבחינה בריאותית לכלבים אלו יש לא מעט בעיות ורובן נובעות בשל גודלו ומשקלו. אחת הבעיות הנפוצות היא אורתופדית וקשורה במבנה עצמות האגן ומפרק הירך. בעיה זו קרויה היפ-דיספלזיה ונובעת מחופש במפרק האגן שמוביל לתהליך ניווני של המפרק וצליעה עקב הכאבים. בעיה אורתופדית נוספת אך הפעם בגיל מאוחר היא גידולי עצמות כדומת אוסטרוסרקומה אשר נפוצים יחסית בגזע זה.

מבנה החזה העמוק של כלבים אלו יכול לעודד תהליך הקרוי היפוך קיבה ועליו מפורט רבות באחת הכתבות, בקצרה מצב זה הינו חרום ודורש טיפול מיידי שכן ללא טיפול הוא יכול להוביל למוות מהיר וביסורים. ניתן לנסות להוריד את הסבירות להתפתחות תופעה זו על ידי מתן ארוחות קטנות מספר פעמים ביום ולא פעם אחת בלבד מנה גדולה . כמו כן משחק אחרי האוכל מהווה בעיה מאחר ומעודד את תנועת המטוטלת של הקיבה ומעודד היפוך.

לצערנו כמו כל הכלבים הענקיים , תוחלת חייו הממוצעת של כלב זה קצרה באופן יחסי- שמונה עד עשר שנים בממוצע , להבדיל מרוב הכלבים שממוצע חייהם יכול להגיע ל-14-15 שנה. אולם נוכחותו המרשימה ואופיו המדהים ישאירו חותם במשך שנים לאחר מכן.

חזרה לבארי. הכלב הזה הציל יותר מ-40 אנשים בין השנים 1800-1810. בארי נחשב לגיבור שוויצרי, ובמותו בשיבה טובה בגיל 14 הוא פוחלץ, וכיום הוא מוצג במוזיאון להיסטוריה בברן. לזכותם של כלבי הסן ברנרד נרשמו עד היום כ-2000 אנשים שהצילו באומץ ובמסירות, מספר לא מבוטל שיש להתגאות בו.