עין יבשה

הדמעות מורכבות מחלק שומני , חלק מיימי וחלק מוקואידי כאשר החלק המיימי של הנוזל הוא המרכיב העיקרי. כל מרכיבים אלו יחד יוצרים שכבה דקה ועדינה על הקרנית אשר שומרת על רטיבותה ומונעת אידוי מהיר מידי. החלק השומני מיוצר על ידי בלוטות אשר מצויות לאורך העפעפיים, המטרה של המרכיב השומני היא לגרום לפיזור אחיד יותר של החלק המיימי ולהגן עליו מפני אידוי מהיר מידי. החלק המיימי מיוצר על ידי הבלוטה הלקרימלית המצויה לצד העין בתוך ארובת העין ועל העפעף השלישי . השכבה השלישית והעמוקה ביותר של הדמעות מורכבת ממוצין המיוצר על ידי תאים בלוטיים בלחמית.  עד כאן על דמעות המקור לייצורן ומרכיביהם. אני בטוח שעד כה הצלחתם כולכם להבין עד כמה דמעות אלו חשובות לבריאות העין ושלמותה וכאשר הן חסרות ברור שיש פתח לצרות.

דלקת בעין על בסיס של חוסר ייצור דמע הינו מצב די נפוץ בבעלי חיים, בעיקר כלבים, ומאופיין בחסר של המרכיב המיימי בדמעות. הסיבה להווצרות מצב זה יכולה לנבוע משילוב של מספר גורמים יחד או גורם תחלואתי בודד הפוגע בבלוטה הלקרימאלית ובעפעף השלישי. מחלות כלליות כמו תת פעילות של בלוטת התריס או פעילות יתר של בלוטות האדרנל יכולות ללא ספק לעודד תת פעילות של בלוטת הדמע. כמו כן שימוש בתרופות שונות עלולות לדכא את פעילותן שלא לדבר על מחלות אוטואימוניות למיניהן או מחלות ניווניות.ללא ספק ישנם מיני כלבים אשר אצלהם הסבירות לפיתוח של תופעה זו גבוה יותר ועל כן , ללא ספק, לגנטיקה יש מרכיב חשוב בהתפתחות המחלה. הגזעים בהם יותר נפוץ לפגוש את המחלה הם: בולדוג אנגלי, פאג, פקינז, וקוקר ספניאל אמריקאי.

לרוב מחלה זו מתפתחת באופן הדרגתי לאורך מספר שבועות כאשר לרוב היא מתאפיינת בהפרשה מוגלתית דביקה סביב העיניים ואובדן השקיפות של הקרנית.

האבחון למחלה הוא די פשוט ומבוסס על ביצוע של מבחן הקרוי מבחן שרימר. במבחן זה נבדק ייצור הדמעות לאורך דקה אחת כאשר אופן הביצוע הוא על ידי החדרה של נייר סופג לאזור הלחמית והמתנה במשך דקה. לאחר כדקה נמדד האורך של האזור הספוג בדמעות ועל סמך התוצאה אפשר לפסוק האם ישנו ייצור דמעות מספיק אם לאו.

הטיפול לרוב פשוט למדי ומבוסס בעיקרו על שימוש בתרופה הקרויה ציקלוספורין ומטופטפת לעין . לרוב השינוי במצב העין הוא די דרמטי ואחרי תקופה קצרה למדי ניתן לראות כיצד הקרנית חוזרת להיות שקופה וההפרשות הדביקות הולכות ונעלמות, כמו כן רבים מכלבים אלו טרם הטיפול סובלים וכאובים ומיד לאחר הטיפול מראים התאוששות מדהימה ושמחת חיים. מאחר ועלות טיפות אלו גבוהה למדי יש לא מעט מיקרים בהם הבעלים מעדיפים טיפול מקומי בתחליפי דמעות בלבד , טיפול זה מועיל רק בתנאי שניתן כל שעתיים ואיננו פותר את הבעיה כלל אלא רק דוחה אותה ובטווח הארוך לרוב יעלה הרבה יותר. מקרים אקוטיים של KCS עלולים להיות מלווים בכיבי בקרנית אשר דורשים התערבות כירורגית .