ארוע מוחי

על מנת להבין במה מדובר, עלינו להבין ראשית מהי מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית) וכיצד היא עובדת.
המערכת הווסטיבולרית אחראית למעשה לכך שאנו, כיצורים חיים עלי אדמות, נוכל למקם את עצמנו במרחב ביחס לכדור הארץ. כלומר, מערכת זו יודעת לזהות כיצד אנו ממוקמים במרחב, ובהתאם מתאמת את תנועת האיברים והעיניים. רק בזכות מנגנון מיוחד זה אנו מסוגלים לרוץ וללכת על משטחים לא ישרים, או אפילו להסתכל תוך כדי ריצה והליכה על עצמים אחרים, מבלי לחוש סחרחורת וליפול.
הקולטנים הראשוניים למערכת זו מצויים באוזן. ישנם שני סוגים של קולטנים. הראשון, לזיהוי תנועה סיבובית והשני, לתנועות ישרות או תנועות לכיוון מעלה ומטה. שערות מיקרוסקופיות מצויות בתוך תעלה מלאה בנוזל, וכך, תנועת הראש מזיזה את הנוזל ולמעשה מניעה את השערות המחוברות לתאי עצב המעבירים מידע זה למוח הקטן, המתאם את תנועת הגוף, ולאזור הווסטיבולרי בגזע המוח. מאזור זה מועברים מסרים לשרירי הגוף והעיניים כך שהגוף יוכל לתקן את תנועותיו מייד, בהתאם להימצאותו במרחב. כמובן שתשדורות מועברות גם למוח הגדול ולהיפותלמוס, כך שמנטלית נוכל להיות מודעים למיקומנו. בנוסף, מועברות התשדורות לאזור מיוחד במוח האחראי על העירנות,  ולכן, זו הסיבה שבמידה ואנו נופלים בזמן שינה אנו מתעוררים.
בהתאם לכך, ניתן להבין שהסימנים למחלה זו יהיו קשורים לתנועה ולשיווי משקל. לכן, בעלי חיים הסובלים מבעיה במערכת הווסטיבולרית לרוב ידגימו חוסר שיווי משקל, הטיית ראש, תנועה בסיבובים, נפילה לצד אחד וחוסר קואורדינציה ללא חולשה בגפיים.
חלק מבעלי החיים ידגימו ניסטגמוס, כלומר, תנועה מהירה ולא רצונית של העיניים מצד לצד.
על מנת לקבוע במה מדובר בדיוק,  יש לבצע בדיקות דם ובדיקה נוירולוגית מקיפה כדי להעריך האם מדובר בפגיעה מרכזית, כלומר, במוח או בפגיעה פריפרית, לדוגמה, באוזן. הבדיקה מורכבת וכוללת בחינה של יכולת תנועה, רפלקסים קרניאליים וכד‘, וכמובן בדיקת אוזניים בעזרת אוטוסקופ.
רבים מהמקרים אכן מאובחנים לשמחתנו כ-Old dog vestibular disease.
מצב תחלואתי זה מופיע באופן אקוטי ומרבית הסימנים הקליניים נעלמים מעצמם כעבור מספר ימים, אם כי ייתכן שבחלק מהמקרים יישאר חותם זה או אחר כמו הטיית ראש קבועה.
מתן טיפול תומך הכולל נוזלים, תרופות נוגדות בחילה ותרופות המסייעות נגד תחושת הסחרור ממנה סובל בעל החיים מספקים בשלב הראשון.
במקרים בהם לא נצפה שיפור תוך יום עד יומיים, יש לחזור ולבצע הערכה חוזרת הכוללת בין היתר בדיקות נוספות: 
CT או MRI ובדיקת נוזל שדרתי. מטרת בדיקות אלו היא לבדוק תהליכים גידוליים/דלקתיים למיניהם אשר עלולים להתפתח במוח בגיל מאוחר ולהדגים סימניים קליניים דומים.
רבים שואלים כיצד ניתן להימנע מצרה זו? לצערנו אין לכך תשובה, מאחר ואין סימני אזהרה מקדימים.
הצד הטוב הוא שרבים מחלימים וממשיכים לחיות כרגיל, לעיתים עם הטיית ראש, אבל ללא כל סימנים נוספים.