.jpg "מדי-וט")
אבנים בשלפוחית השתן
אבנים בדרכי השתן אלו למעשה התגבשות של מינרלים לצורה של אבן שצורתה כצורת פנים השלפוחית. סוג האבן מוכתב לפי סוג המינרל אשר מרכיב את המבנה הגבישי של האבן כדוגמת פוספט באבנים מסוג סטרוויט או אוקסלט באבנים מסוג קלציום אוקסלט . בנוסף לשני סוגים אלו קיימים עוד כשלושה סוגים של אבנים שעלולים להתגבש בשלפוחית אך הם הרבה פחות נפוצים .
הסיבה להיווצרות אבנים איננה ידועה חד משמעית וההנחה היא שישנם מספר פקטורים שמשתתפים בתהליך ולכשאלו נפגשים והתנאים מתאימים מתחילה היווצרות אבן. הגורמים הנפוצים יותר הם נטייה גנטית, לדוגמא כלבי דלמטי להם יש נטייה לייצר אבנים מסוג אורטים, שתייה מעטה וריכוז שתן גבוה, מתן שתן לעיתים רחוקות גורם להצטברות משקעים בשלפוחית ועלול לעודד היווצרות אבנים או דלקות בדרכי השתן אשר מורידות את חומציות השתן ובעקבות כך התגבשות מינרלים מהירה יותר כמו במקרים הנפוצים של סטרוויט.
הסימנים הקליניים אשר מלווים הווצרות אבנים שונים, ותואמים את גודל האבן והגורם הראשוני שהוביל להיווצרותה. מקרים בהם מדובר באבן גדולה לעיתים רבות אינם בהכרח בולטים לעין והסימנים שמלווים אותם לא כל כך בולטים זאת מאחר ולא תמיד יש דם בשתן . כלבים או חתולים שסובלים מאבנים אלו לרוב ידרשו לצאת לטיול לעיתים דחופות מאחר וקשה להם להתאפק וכאשר יצאו לרוב יתנו שתן לאט לאט ובזרם איטי לא כפי שצפוי. לאומתם כלבים או חתולים שסובלים מאבנים קטנות לרוב ידגימו שתן דמי מאוד ואפילו עלולים להדגים קושי משמעותי במתן שתן. הסיבה היא שאבן קטנה מתיישבת יפה ביציאה מהשלפוחית לכיוון צינורית שתן וכאשר בעל החיים מתאמץ לתת שתן האבן נדחפת עמוק לתוך האזור הקרוי טרייגון בשלפוחית וכך מונעת מתן שתן חופשי. כלבים או חתולים אלו לרוב יסבלו מאוד וחלקם עלולים להראות מצוקה אמיתית עקב חוסר יכולת לתת שתן כלל.
במקרים בהם האבנים קטנות מאוד אלו יכולות לנדוד לאורך צינורית השתן ולהיתקע מאחורי העצם שיש גם לחתולים וגם לכלבים זכרים. הסיבה ששם הן נתקעות היא מאחר ושם אין יכולת לצינורית השתן להתרחב ולכן האבנים לא יכולות לעבור כל הדרך החוצה. מקרים אלו מאוד לא נוחים לבעל החיים ודורשים התערבות מיידית על מנת לעזור לו ולפתור את הבעיה.
שיטת האבחון המקובלת היום לאבנים בדרכי השתן היא על ידי אולטרסאונד. ניתן לאבחן גם על ידי צילום אך ישנן מספר אבנים שלא ניתן לראות בצילום עקב חדירותן לקרני רנטגן ועל כן הן דורשות שיטות הדמיה שונות הכוללות חומרים ניגודיים למיניהם.
הטיפול באבנים בדרכי השתן משתנה ותואם את חומרת המצב . כלבים אשר מדגימים קשיים במתן שתן אין ברירה אלא לפנות לאופציות הניתוחיות ולהוציא את האבנים. במקרים בהם האבנים נתגלו עקב שתן דמי וגודלן איננו נורא והן אינן גורמות לסבל לבעל החיים ניתן לנסות לבצע טיפול שמרני הכולל שימוש במזון רפואי או תוספי מזון שמטרתם לשנות את חומציות השתן וכך לגרום להמסת האבנים. טיפול זה עלול להמשך תקופה ארוכה ודורש מעקבים חוזרים לאישור שאכן האבן הולכת ונמסה.
