מדי וט

    סיפורו של שאפט

    שאפט

    ערב פסח, כניסת החג, אווירה מעט חגיגית למרות הגבלות הסגר. אצלנו 24/7 - מקבלים מקרי חירום אחד אחרי השני. חלק ניתן לשחרר אחרי בדיקות וטיפולים ובחלק מהמקרים יש צורך לאשפז. ואז הגיע שאפט. קשה שלא להתרשם ממנו. כלב מסוג רועים גרמני מרשים ביופיו ובגודלו, חסון, בן שנה, מחוסן, בריא בדרך כלל ומטופל למשעי. חשבנו שזה עוד מקרה של הקאות שכלב שאכל משהו בדרך או בסעודת החג, אך הופתענו לגלות שמדובר במקרה מעט שונה.

    בעליו של שאפט חזרו מהעבודה בצהריים ונדהמו לגלות הקאות מרובות ברחבי הבית. לאחר טיול קצר בחוץ הבינו שמשהו לא כשורה והחליטו להגיע אלינו במהרה.

    כבר בהגעה, כשחיכה בסבלנות לתורו, הקיא שאפט דם טרי. בבדיקה שערכנו לו הוא היה מאוד חלש, כאוב במישוש בטני וממש התקשה לעמוד. בדיקות הדם הראו עלייה בספירת הדם של התאים הלבנים, והתייבשות, אך מעבר לכך שאר הערכים היו בתחום הנורמה.

    שאפט עבר סדרה של צילומי רנטגן של חלל הבטן ושל בית החזה, שהביאו לאבחון של הבעיה ממנה סבל. שאפט סבל ממצב מסכן חיים של סיבוב מעי אשר נקרא במונח הרפואי TORSION. מצב זה, בו לולאות המעיים מסתובבות סביב עצמן, הוא מצב מסכן חיים אמיתי היות וכתוצאה מכך נוצרת חסימת מעיים ונגרמת הפרעה באספקת הדם למעי. יש מספר סיבות אפשריות לסיבוב מעיים אך לא תמיד ניתן לקבוע מה הגורם שהביא למצב הזה.

    ברגע שאבחנו את הבעיה, הוקפץ ד"ר ארז ביטון, מומחה לכירורגיה של חיות מחמד, שהיה הכונן שלנו, ושאפט נכנס לניתוח ארוך ולא שגרתי שארך ארבע שעות בו הוצא חלק גדול של המעי הגס. היו הרבה חששות לקראת הניתוח ובמהלכו, עם הרבה עליות ומורדות, ועם רגעי חרדה אמיתיים ומורטי עצבים למצבו של שאפט. ההרדמה הייתה מורכבת מאחר ושאפט נכנס לניתוח במצב קריטי ומסכן חיים. לחצי הדם שלו היו כה נמוכים, שעל-מנת להעלות אותם, היה צורך בתוספת של עירוי תרופות ייעודיות ונוזלים מיוחדים. בתום הניתוח הוכנס גם קטטר שתן כדי לאפשר ביצוע מעקב רציף על ייצור שתן, ולמניעת סיבוכים עתידיים. 

    לא רק ההליך הניתוחי המורכב וההרדמה היו קשים, גם ההתאוששות של שאפט היתה קשה. האלבומין, שהוא החלבון העיקרי בדם, שיש לו תפקידים רבים וחיוניים, ירד מאוד והיה צורך לתת לו עירוי של מנות פלסמה על-מנת להביא לעלייתו בחזרה לרמות שאינן מסכנות חיים. אך מאחר ושאפט שלנו כלב גדול מימדים - הוא נזקק למספר רב של מנות פלסמה. המשפחה התומכת והמופלאה של שאפט לא היססה לעשות את כל מה שנדרש על-מנת לתת לו את הסיכוי הטוב ביותר להציל את חייו.

    שאפט היה אצלנו באשפוז עם טיפול אינטנסיבי במשך ימים רבים של אי ודאות ודאגה גדולה, ואף נכנס לניתוח בטן נוסף במהלכו גם הוכנס צינור הזנה ייעודי לקיבה על מנת שנוכל להזין אותו בכמות הקלוריות היומית הנדרשת, ובכך לעודד את קצב ההחלמה.

    בזכות עבודתם המאומצת, הקפדנית והמסורה של צוות האחיות והווטרינרים בניצוחו של ד"ר ארז ביטון אשר נרתם למשימה, כתמיד, באופן אישי, שאפט הצליח לאט לאט להתרומם ולהיעמד על רגליו, לצאת לטיולים, לאכול באופן עצמאי ולא רק דרך צינור ההזנה, ואפילו לרדוף אחר חתולים. לחתולים, אגב, שלום...

    וכך, לאחר שבוע של אשפוז, שכלל טיפול בתרופות שונות, נוזלים, מעקבים וניטור רציף של לחצי דם ומדדים חיוניים, ייצור שתן, בדיקות דם חוזרות, והאכלות, השתחרר שאפט לביתו עם צינור הזנה להמשך טיפול ומעקב, והוא ממשיך להתאושש ולהתקדם.

    סיפורו של שאפט הוא סיפור על מקרה רפואי וכירורגי מורכב של כלב אהוב ובעלים מסורים שלעולם לא נשכח. אנו מאחלים לשאפט החלמה מהירה ולהתראות בביקורת הקרובה. 


    תודה לבעליו של שאפט על התמונה הנהדרת.


    עבור לתוכן העמוד