.jpg "מדי וט")
גוף זר חדש יחסית ומעודכן לימי הקורונה ושמו מסכה
ד"ר אמיל מחאמיד
.jpg "מסיכה")
מי מאיתנו לא חוזר בתקופה הזו הביתה ומניח את המסכה על השולחן, על השידה, או תולה אותה במקרה הטוב, או, שלפעמים, היא "מתעופפת לה" מהרוח או מעצמה, ונוחתת ליד מיצי החתולה או ברני הכלב.
בהיותם יצורים סקרנים, חתולים אוהבים לבדוק כל דבר, במיוחד כשמדובר בחוטים. ובמיוחד אם זה חוט גמיש וקפיצי, ועל אחת כמה וכמה אם הוא שייך לבעלים שלהם, אז בכלל – זו חגיגה של ממש! ומי מאיתנו לא מתלהב לראות את החתול שלו משחק בלהט בצעצוע החדש, מקפץ ומתרוצץ איתו בכל הבית כמו במופע קרקס חינמי. ובכלל, ליהנות מעצם המחשבה שנמצא למסכה שימוש נוסף, שמיחזרנו אותה, ובכך אפילו תרמנו לאיכות הסביבה.
ובכן, זה לא מדויק ולא רצוי - ברגע שמיצי נעלמה לה עם המסכה היא עלולה לפרק את החוטים שלה, ותסמכו עליה שהיא תעשה את זה במקצוענות. היא אפילו עשויה להתלהב מהטעם ומהמרקם שלה ואף תבלע אותה. ואם אתם חושבים שיש סיכוי שהמסכה תצא בצואה – אתם כנראה טועים.
גם כלבים יודעים לבלוע מסכות. אצלם זה פחות מסקרנות ויותר מהרגלים של אכילת גופים זרים, ובאמת, באופן כללי, לכלבים יש נטיה גדולה יותר לבלוע גופים זרים מאשר לחתולים. אצל חתולים, מרבית הגופים הזרים הם גופים זרים חוטיים. זוכרים את האיורים הנאיביים של הסבתא היושבת בכסא נדנדה כששיערה אסוף בגובה בגולגול מהפנט, ולמרגלותיה רובץ חתול שנהנה לשחק בכדור הצמר שממנו היא סורגת סוודר לנכדה? אז כבר שנים שאנחנו מתריעים שזה מסוכן, ושאין לתת לחתולים לשחק בצמר. ברגע שחתול בולע חוט, כמו חוט צמר או חוט של מסכה, או כל חוט אחר - קצהו האחד של החוט עלול להתלפף ולהיתפס בבסיס הלשון כאשר קצהו השני נכנס לקיבה, מגיע למעי ומשם מתחילות הבעיות.
בשפה וטרינרית, מדובר בגוף זר לינארי – גוף חוטי, צר וארוך. ואכן, במידה והחוט מספיק ארוך הוא יגרום לבעיות במעיים, אך גם חוט קצר יחסית יודע לגרום לחסימות מעיים. הבעיות שנוצרות כתוצאה מגוף זר לינארי נוצרות בגלל שני הקצוות שלו - הקרוב והמרוחק. הגוף הזר החוטי הזה - קצהו האחד הקרוב תקוע בבסיס הלשון (ולעיתים מתקדם לקיבה ונתפס שם) ואילו קצהו השני, המרוחק, נמצא במעי ועלול לגרום לחסימת מעי שמתבטאת באופן קליני בכאב בטני, בהקאות מרובות, בחוסר תאבון ולעיתים גם בעליה בטמפרטורת הגוף. החוט הזה, הנמצא במעי, מעצם היותו לינארי, מתקדם באמצעות תנועות הפריסטלטיקה של המעי, ובשלב מסוים הוא לא יוכל להתקדם עם התכווצויות המעיים, היות ובצדו האחד הוא קשור ומעוגן מתחת ללשון. הגוף הזר החוטי הזה מונע את פעולת המעי התקינה, הוא מקבע את המעי וגורם למעי להשתפל מעליו ולהתכווץ, בדומה לשרוול שמפשילים אותו. לולאות המעי נצמדות זו לזו, לעיתים בלחץ רב, כי תנועתיות המעיים היא חזקה מאוד, ואם לא מוציאים את החוט בזמן, ולרוב באמצעות ניתוח, עלול להיגרם ללולאות המעיים נזק משני, שחומרתו תלויה באורך החוט ומשך הזמן שעבר מאז שהחתול בלע אותו. הנזק יכול להיות חמור מאוד כאשר לולאות המעי מאבדות את האנטומיה התקינה שלהן, כאשר הן יוצרות מעין קונצרטינה צמודה של לולאות המעי, ואספקת הדם שלהן נמנעת עד כדי מצב של חסימת מעיים מלאה, נמק בדופן המעי וזיהום חמור ומסכן חיים בחלל הבטן.
האבחנה של גוף זר לינארי נעשית לעיתים באמצעות הבעלים, שראו וידעו שהחתול משחק עם החוט, לעיתים בבדיקה פיזיקלית כאשר בפתיחת הפה אנו רואים גוף זר חוטי מעוגן מתחת ללשון, וכן באמצעות הדמיית רנטגן ו/או אולטרסאונד.
.jpg "מסיכה בתוך חתול")
הוצאה של גוף זר לינארי בניתוח מתבצעת או באמצעות מספר חתכים קטנים לאורך לולאות המעי המעורבות, כי אם הוא ארוך מדי לא ניתן לשלוף אותו בחתך אחד מבלי לגרום לנזק נוסף למעי, שעוד יותר יתכווץ ויצופף את לולאות המעיים, או שלעיתים, יש להוריד מקטע מעי שלם במידה ויש סימנים של נזק בלתי הפיך כמו נמק נרחב.
ולכן, למרות שזה מאוד נחמד לחשוב שאנחנו ממחזרים מסכות ומשמחים את חתולינו, ממש כמו באותם איורים נאיביים, חשוב לדעת לא להתפתות ולא אפשר לחתולים לשחק עם המסכות או כל מה שיכול להוות גוף זר לינארי – צמר, גומיות, גומי לתפירה או חוטי תפירה.
כמו שכבר הוזכר, באותה מידה, גם כלבים יודעים לחשוב שמסכות על הרצפה הן דבר נפלא, אך כלבים עלולים לבלוע את כל המסכה בשלמותה, ולא רק את החוטים שלה, דבר שכמובן גם עלול להביא לחסימת מעי, ובסופו של דבר להגעה לניתוח בטן להוצאת המסכה.
הפתרון הכי פשוט - קנו לחתולים צעצוע מתאים, שימו לב איפה אתם מניחים את המסכות שלכם ושמרו על עצמכם ועל חיות המחמד שלכם!
ועוד משהו אחרון ולא פחות חשוב – חשוב לזרוק מסכה לפח כמובן, ולפני שזורקים מסכה לפח פתוח בטבע או ברחוב - חשוב לגזור את החוטים שלה, שכן חוטים אלה מהווים מלכודות מוות לציפורים ולחלק מחיות הבר.
