מדי וט

    הסינדרום הברכיוצפאלי

    סינדרום ברכיוצפאלי

    הסינדרום הברכיוצפאלי, או בשמו בעגה מקצועית BOAS -Brachycephalic Obstructive Airway Syndrome, הוא סינדרום המתאר חמישה מצבים אנטומיים של מערכת הנשימה העליונה המאפיינים גזעי כלבים וחתולים מסוג ברכיוצפאליים, אשר להם משמעות קלינית ובריאותית המשפיעה גם על איכות הנשימה וגם על איכות חייהם של חיות המחמד האלה. 

    מה משמעות המינוח ברכיוצפאלי?

    המינוח ברכיוצפאלי מקורו ביוונית עתיקה, ומשמעותו - ברכיו – קצר, וצפאלי  – ראש. כלומר, הסינדרום מתאר כלבים וחתולים מגזעים בעלי מבנה ראש פחוס וקצר. כלבים מגזעים אלה כוללים פאג סיני, בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי ובוסטון טרייר אך גם פיקינז, שיצו, קבלייר ואפילו דוג דה-בורדו. חתולים ברכיוצפאליים כוללים גזעי חתולים כמו פרסי, סקוטיש פולד והימלאיה. 

    מהם חמשת המצבים האנטומיים של מערכת הנשימה העליונה המאפיינים את הסינדרום הברכיוצפאלי?

    1. נחיריים מוצרים
    2. חך רך מאורך
    3. היפוך של שקי הלרינקס (שקי בית הקול)
    4. קריסת הלרינקס (גרון, בית הבליעה)
    5. נוכחות של קונכיות (טורבינות) בחלל הנזופרינגיאלי (חלל האף והלוע)

    חמשת המצבים האלה יכולים להופיע בנפרד או ביחד ובדרגות חומרה אנטומיות שונות.

    בהקשר זה, חשוב לציין כי המצב האנטומי המכונה היפופלזיה של קנה הנשימה הוא מום מולד המאופיין בקנה נשימה שקוטרו צר יותר מהרגיל, והוא אינו נמנה עם הסינדרום הברכיוצפאלי. היפופלזיה של קנה הנשימה אכן יכולה להימצא בכלבים ברכיוצפאליים הסובלים מהסינדרום הברכיוצפאלי, ובעיקר בבולדוג אנגלי, אך כאמור, מצב זה אינו מהווה חלק מהמאפיינים האנטומיים של הסינדרום. יתרה מזו, נדיר מאוד כי קנה נשימה היפופלסטי, לכשעצמו, יגרום לבעיות נשימה. גם צניחת קנה אינה נחשבת כחלק מהסינדרום הברכיוצפאלי.


    מהם הסימנים הקליניים של הסינדרום הברכיוצפאלי?

    מבנה הראש הפחוס והצר, הנחיריים המוצרים והקונכיות הגדושות בחלל האף והלוע מביאים לכך שמעברי האוויר בדרכי הנשימה העליונות צרות מאוד עד חסומות בגזעים אלה, דבר הגורם להגברה של המאמץ הנשימתי. כניסה של אוויר במהלך השאיפה דרך מעברים מוצרים או חסומים גורם ליצירת מאמץ על במהלך השאיפה בנחיריים, והלחץ השלילי הנוצר בתהליך שאיפת האוויר גורם במשך הזמן לשינויים אנטומיים בחלל הפה והלוע שתוצאתם הם חך רך מוארך, היפוך של שקי הלרינקס וקריסת הלרינקס. 

    1. נחיריים מוצרים: נחיריים מוצרים הם מצב מולד בו פתח הנחיריים צר מאוד. הנחיריים הצרים הם אחד הגורמים הראשוניים להתפתחות הסימנים הקליניים של הסינדרום הברכיוצפאלי היות והם אלה הגורמים ליצירת אותו לחץ שלילי הגורם להתקדמות של אותם שינויים אנטומיים. חומרת ההיצרות של הנחיריים יכולה להיות שונה בין כלב לכלב. 

    2. חך רך מוארך: החך הרך הוא אותו אזור המפריד בין חלל הפה לחלל האף. עד היום לא ברור האם ההתארכות של החך הרך, שהיא אחד ממאפייני הסינדרום, היא מצב ראשוני או מצב משני הנגרם על-ידי הלחץ השלילי שנוצר. התארכות החך הרך היא אחד הגורמים לקולות הנחירות והחרחורים של כלבים אלה. כאשר החך הרך מתארך כתוצאה מהלחץ השלילי המופעל עליו הוא גורם לחסימה של דרכי האוויר בכניסה ללרינקס (ללוע). שינויים נוספים שמתרחשים לאורך זמן כתוצאה מהחיכוך של החך המאורך עם הלרינקס הם דלקת ובצקות של החך המוארך, הגורמות להתעבות שלו בנוסף על ההתארכות, ובכך מביאות להיחלשות נוספת של החך, מקטינות עוד יותר את זרימת האוויר, וגורמות להחמרה של הסימנים הקליניים המאופיינים בחרחורים וקוצר נשימה. 

    3. היפוך של שקי הלרינקס: שקי הלרינקס, המכונים לא פעם שקי בית הקול, הם זוג שקים הנמצאים בגרון מעל קנה הנשימה באזור בו מתפצל הגרון לקנה הנשימה והוושט. כבר הסברנו שככל שעולה המאמץ הנשימתי בשאיפה גובר הלחץ השלילי. היפוך של שקי הלרינקס הוא למעשה השלב הראשון של קריסת הלרינקס ומאופיין בבליטות דו צדדיות של השקים אל תוך חלל הלרינקס ובחסימתו החלקית, או המלאה במצבים קיצוניים. חסימה חלקית או מלאה זו מקשה על מעבר של אוויר קדמית לפתח של קנה הנשימה. 

    4. קריסת לרינקס: כאמור, הלרינקס הוא איבר סחוסי הנמצא קדמית לפתח של קנה הנשימה והוושט, ומשמש, בין היתר, למעבר האוויר מהלוע אל הריאות. הלחץ השלילי הנוצר מחליש את סחוסי הלרינקס ואף גורם לעיוות צורני שלו, דבר המביא לקריסה דינמית של הלרינקס כלפי פנים עם כל שאיפה, ובכך מקטין ומצר את החלל בו אמור לעבור אוויר מן הלוע אל קנה הנשימה ומשם לריאות. בזמן אבחון של מצב זה ניתן לתאר שלושה שלבים של חומרת הקריסה.

    5. נוכחות של קונכיות (טורבינות) בחלל הנזופרינגיאלי (חלל האף והלוע): אף הן יכולות לתרום לסינדרום הברכיוצפאלי.

    הסימנים הקליניים של מצוקה נשימתית יכולים להיות בדרגות קלות כמו חרחורים, השתנקויות, דרך קשיי נשימה במאמצים, ועד מצבים של סכנת חיים כמו תחושת מחנק והתעלפויות כתוצאה מחוסר חמצן. בנוסף, כלבים מגזעים ברכיוצפאליים נמצאים בסיכון גבוה למכת חום ואפילו בתנאים בהם טמפרטורת הסביבה אינה גבוהה. כלומר, זו אמת שבחודשי הקיץ הסיכון למכת חום יותר גבוה אך גם פעילות לא עצימה בטמפרטורה נוחה יכולה להביא את הכלבים האלה למצב של מכת חום. הסיבה לכך קשורה כמובן למבנה האנטומי שמונע מהם את האפשרות לקרר את עצמם באמצעות הלחתה בזמן פעילות כאשר מתקיימים תנאי סביבה של טמפרטורה גבוהה. חוסר היכולת להלחית ולקרר את גוף הכלב גורר מעגל קסמים המגביר את עצמו היות והוא גורם לעקה נוספת על מערכת הנשימה והחמרה של התסמינים.


    כיצד מאבחנים את הסינדרום הברכיוצפאלי?

    הגישה האבחונית של הסינדרום גורסת כי כל הכלבים והחתולים מגזעים ברכיוצפאליים סובלים מהסינדרום, בדרגה כזו או אחרת, גם אם אינם מראים סימנים קליניים של מצוקה נשימתית. נחירות או חרחורים בזמן שינה או השתנקויות אקראיות מעידים על הבעיה ואינם נחשבים נורמאליים גם אם מאופיינים לגזעים אלה. גישה זו חשובה מאוד לנושא המודעות לסינדרום בכלבים וחתולים מגזעים אלה אצל בעליהם.

    האבחון, כאמור, נעשה באמצעות הסיגנלמנט, הכולל את גזע חיית המחמד. בבדיקה פיזיקלית במרפאה ניתן לבחון את הנחיריים ולעיתים אף לשמוע את החרחורים. בנוסף, אנחנו תמיד שואלים את הבעלים האם חיית המחמד נוחרת בלילה (בעיקר). לעיתים יש צורך לבצע הערכה של חלל פה, החך הרך והלוע. בדיקה זו מתבצעת על-פי רוב תחת הרדמה קלה ולא עמוקה היות ויש צורך לא רק לבחון את החך הרך ולהעריך את אורכו ומראהו, אלא גם לראות את הלרינקס בפעולתו באופן דינמי ולהעריך מה מצב הסחוסים וכיצד הם מתפקדים בשאיפה ונשיפה. הרדמה עמוקה לא תאפשר זאת. ישנם מצבים שההערכה הזו כוללת גם שימוש באנדוסקופיה.


    מהן דרכי הטיפול של הסינדרום הברכיוצפאלי?

    1. טיפול בהליך ניתוחי:

    היות והסימנים הקליניים של הסינדרום הברכיוצפאלי נובעים מהאנטומיה השונה הגורמת לדרגות חסימה שונות של דרכי הנשימה העליונות, הרי שהטיפול הנפוץ ביותר הוא הליך ניתוחי שמטרתו להרחיב את דרכי הנשימה המוצרות, ובכך לשפר את כניסת האוויר לריאות וגם את איכות חייה של חיית המחמד, וגם של בעליה, שיכולים לישון טוב יותר בלילה.

    היות וכפי שציינו חמשת המצבים האנטומיים של הסינדרום יכולים להופיע בנפרד או ביחד, ובדרגות שונות, הרי שהטיפול הניתוחי יותאם לצרכיה ולמצבה של חיית המחמד הספציפית. תיקון והרחבה של הנחיריים עם או בלי תיקון וקיצור של החך הרך המוארך הם שני הניתוחים הנפוצים ביותר. גם עבור אותם מצבים מתקדמים יותר כמו היפוך של שקי הלרינקס וקריסת הלרינקס קיימים הליכים ניתוחיים.

    התוצאה, או הפרוגנוזה, של ניתוח הרחבת נחיריים וקיצור החך הרך המוארך נחשבת במרבית המקרים כטובה מאוד, וההמלצה כמובן, לבצעו כטיפול מניעתי על-מנת להעלות את הפרוגנוזה שלו, ולכן מומלץ לבצע את ההליכים האלה כניתוחים אלקטיביים ולא כניתוחי חירום כאשר חיית המחמד מגיעה כשהיא כבר במצוקה נשימתית חריפה.
    ד"ר ידין ישורון מבצע את הניתוחים האלה, במקרים הנדרשים, והוא בעל נסיון רב של קרוב לשלושים שנה בביצועם.

    2. הורדה במשקל:

    במקרים קלים יותר ירידה במשקל מקושרת להקלה ולשיפור התסמינים הקליניים של הסינדרום הברכיוצפאלי. הירידה במשקל מקלה על מערכת לב-ריאה, וגם על השרירים המשתתפים בתהליך הנשימה – שרירי החזה, שרירי הסרעפת והשרירים הבין-צלעיים.


    3. הימנעות מפעילות עצימה ופעילות בשעות החום:

    אין צורך להרחיב על המובן מאליו, רק חשוב לנו להזכיר שוב ושוב את נושא מכת החום ולהעלות את המודעות אליה.


    ואם עדיין יש לכם שאלות בנוגע למה ניתן לעשות עבור כלבכם – אנחנו פה בדיוק בשביל זה.


    עבור לתוכן העמוד