מדי וט

    מי אמר אדיסון?


    בחודש שעבר הגיעה אלינו צ׳יקה, כלבה קטנה מעורבת ומעוקרת בת ארבע וחצי שנים במצב של שוק חריף. צ׳יקה לא יכלה אפילו לעמוד על רגליה, אלא שכבה על הצד ולא הגיבה אפילו כשקראנו בשמה. בעליה של צ׳יקה סיפר לנו כי מספר חודשים קודם לכן צ׳יקה לא הרגישה טוב, הקיאה ושלשלה, וקיבלה טיפול אנטיביוטי שהיטיב עימה, אך לא חזרה לעצמה ב-100%. בשבוע האחרון הקיאה צ׳יקה, ובשלושת הימים לפני שהגיעה אלינו נחלשה, נהייתה אפטית, גררה גפיים אחוריות והיו לה מין קפיצות בשרירי הפנים.

    מיד כשהגיעה צ׳יקה, נתנו לה טיפול למצב של שוק, עוד טרם שידענו מה בדיוק הבעיה הראשונית שהביאה את צ׳יקה למצב הזה. הריריות של צ׳יקה היו חיוורות מאוד ולא ורודות, היא היתה מיובשת, טמפרטורת הגוף שלה היתה נמוכה מאוד (היפותרמיה) והצואה שלה היתה ממש שחורה, דבר שהעיד על דימום במערכת העיכול העליונה. בנוסף, בדיקת הדם שלה הדגימה מדדי כליה גבוהים, היא היתה מאוד היפוגליצמית, כלומר, רמת הגלוקוז בדמה היתה נמוכה מאוד, עד כדי סכנת חיים, והיו לה גם שינויים משמעותיים ברמות אשלגן, נתרן ופוספט, שלא היו בטווח התקין.

    כשבעל חיים מגיע במצב של שוק פיזיולוגי מסכן חיים, בדומה למצב בו הגיעה צ׳יקה אלינו, חשוב מאוד לדאוג לפרפוזיה תקינה ולאספקת חמצן לרקמות, ולכן מיד כשהגיעה החדרנו לה קטטר ורידי, ולאחר שלקחנו ממנו דגימת דם, צ׳יקה קיבלה דרכו נוזלים בעירוי על מנת להוציאה מממצב השוק בו נמצאה. צ׳יקה קיבלה כמובן מנה מרוכזת של דקסטרוז לווריד על מנת להעלות את רמת הסוכר שלה, כך שתצא ממצב מסכן החיים בו הגיעה אלינו.

    צ׳יקה הגיבה לטיפול יפה, ולאט לאט החלה להגיב יותר ויותר, הקפיצות בשרירי הפנים חלפו, וצבע הריריות שלה התחלף מחיוור לוורוד מבריק, דבר שהצביע על כך שהפרפוזיה שלה ואספקת החמצן לרקמות משתפרת, וכן, שהיא אינה מיובשת יותר.

    לאחר שהתייצבה, ערכנו לצ׳יקה בדיקת אולטרסאונד בטן, כדי להתחיל ולהבין טוב יותר את המקור הראשוני לבעיה. אולטרסאונד בטן הדגים לולאות מעי בצקתיות, אך מעבר לכך, לא נתן הסבר למופע הקשה של צ׳יקה.

    לאור ההיסטוריה הרפואית, הממצאים בבדיקה הפיזיקלית, בבדיקות הדם ובאולטרסאונד, כמו-גם התגובה הטובה של צ׳יקה לטיפול, חשדנו שייתכן וצ׳יקה סובלת ממחלת אדיסון, או בכינויה המדויק יותר: היפואדרנוקורטיסיזם. מחלת אדיסון היא מחלה הורמונאלית המאופיינת בתת פעילות של בלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל). ערכנו לצ׳יקה מבחן ספציפי לזיהוי המחלה, המכונה בשם ACTH STIMULATION TEST, ותוצאות המבחן הצביעו באופן מובהק כי לצ׳יקה אכן יש מחלת אדיסון. למעשה, צ׳יקה הגיעה אלינו במצב המכונה ״משבר אדיסוני״, וכ-30% מהכלבים המאובחנים במחלת אדיסון, מגיעים במצב זה.

    לשמחתנו, למחלת אדיסון יש פרוגנוזה מצויינת, היות וקיים טיפול תרופתי, הניתן, על פי רוב, בטבליות בשם פלורינף דרך הפה באופן יום-יומי. הטיפול התרופתי מאפשר לספק באופן חיצוני את אותם ההורמונים המופרשים באופן רגיל מבלוטת יותרת הכליה, שבעקבות תת פעילות של הבלוטה של צ׳יקה חסרים לה, וכה חיוניים לחיים.

    צ׳יקה שוחררה לביתה עם הטיפול התרופתי הקבוע לכל החיים, היא מרגישה מצוין, ותגיע לביקורות כנדרש על מנת לוודא כי התרופה ניתנת במינון המתאים, אין חזרתיות של הסימנים הקליניים, וכי ערכי בדיקות הדם תקינים.

    ולמי שמעוניין לקרוא קצת יותר בהרחבה על מבנן של בלוטות יותרת הכליה ועל תפקידן, על הפתופיזיולוגיה של המחלה, איזה הורמונים מופרשים מהן ומה תפקידם, וגם עוד קצת על בדיקות המעבדה ומבחן ACTH ועל הגישות הטיפוליות, ניתן לגלוש לקישור (לחצו כאן).

    שמחנו מאוד שיכולנו להוציא את צ׳יקה ממצב השוק האדיסוני הקשה ומסכן החיים אליו הגיעה, וכמובן שמחנו שיכולנו להציע לה טיפול ולאפשר לה ולבעליה האוהבים והמודאגים איכות חיים מעולה.
    עבור לתוכן העמוד