פסיכונוירואימונולוגיה אצלנו באשפוז

מה בין אשפוז, טיפול נמרץ, מוסיקה קלאסית ושאיפת אוויר טרי וצח ובין קצב החלמה? ובמילים אחרות, איך מיישמים אצלנו באשפוז פסיכונוירואימונולוגיה?

פסיכונוירואימונולוגיה היא תחום מחקר חדש יחסית, שטבע אותו ד״ר רוברט אדר, פסיכולוג אמריקאי וחוקר אקדמאי. שם המונח מורכב משמותיהם של שלושה תחומים: פסיכולוגיה, נוירולוגיה ואימונולוגיה. כלומר, תחום הפסיכונוירואימונולוגיה עוסק ברפואה התנהגותית, ובוחן את החיבורים והקשרים בין מערכת העצבים (המוח), המערכת החיסונית-הורמונלית וההתנהגות (רגשות). כלומר, זהו תחום הבוחן את הקשר בו מושפעת מערכת החיסון של הגוף ממצבי עקה (סטרס) וממצבים פיזיולוגיים שונים אחרים.

מערכת החיסון היא אחת מהמערכות המורכבות ביותר בגוף הן מבחינת המבנה שלה והן מבחינת תפקודה בהגנת הגוף. מצבי עקה כמו מחלה, ניתוח, חרדה ואשפוז עלולים להעלות את הסיכון לבעיות במערכת החיסון, שגם כך משופעלת ומגוייסת במצבים מהסוג הזה, ולעתים אף עלולה להיפגע ולהינזק במצבים אלה. עקה עלולה גם לגרום לשפעול קבוע וכרוני של מערכת העצבים, ובכך, אף להגביר את הסיכוי לחלות או לעכב החלמה. המחקרים בתחום הצליחו להדגים שמוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) של מערכת העצבים משמשים, למעשה, כמוליכים חיסוניים, ויכולים להשפיע על מצבי רוח, מצבי דכאון או, לחילופין, על מצבי שמחה.

הפסיכונוירואימונולוגיה החלה כמדע ניסיוני ותיאורטי בלבד אך עד מהרה הפכה לתחום מדעי אשר לו יישומים קליניים. חשוב להדגיש כי תחום זה אינו תחום העוסק ברפואה הוליסטית, אלא זהו תחום מדעי בעל מחקרים מסודרים העומדים בכל הקריטריונים המחמירים של ניסויים מדעיים. כאמור, הממצא המרכזי והחשוב ביותר במחקרים בנושא הוא כי מערכת העצבים, הרגשות ומערכת החיסון "מדברות" ביניהן ומתקשרות בשפה ביוכימית.

כיצד משפיעה עקה על מערכת החיסון?

מדע הפסיכונוירואימונולוגיה מדגיש את חשיבות הסביבה על מידת העקה שהיא יוצרת אצל המטופל, ואת השפעתה על בריאותו וקצב החלמתו. בניגוד לעקה לטווח קצר, המיועדת להגן על הגוף, הרי שעקה לטווח הארוך, עקה כרונית, מדכאת את תפקודה של מערכת החיסון, ובכך מגבירה את הסיכון לזיהומים ולמחלות. בנוסף, עקה מאיטה את קצב ההחלמה וההתאוששות מניתוחים וממצבי מחלה.

כיצד מיושם תחום זה בפועל ברפואה וטרינרית? - קיימות מספר דוגמאות:

• ניתן לראות כיצד משפיעה רמת העקה לפני ניתוח על תוצאות הניתוח וקצב ההחלמה בחיות מחמד.
• ניתן  להוכיח את חשיבותו של שיכוך הכאב בקיצור זמן ההחלמה ושחרור מאשפוז כחלק בלתי נפרד מטיפול בעקה הנגרמת מכאב - בין אם זה הנגרם מניתוח, מטראומה או ממצב מחלה פתולוגי כואב כמו דלקת לבלב.
• הפחתת עקה כרונית במשקי בעלי חיים הראתה שיפור בתפוקת החלב בפרות שהושגה באמצעות מוסיקה קלאסית, סביבת מחיה ידידותית וסוג התבן שבמזון.
• המחקרים בתחום אף הדגימו את השפעתו של מגע אנושי על תפוקת הבשר בחזירים.
• הוכח הקשר בין השפעת צפיפות יתר על ייצור בשר וביצים בעופות וגם על רגישות למחלות.

ובחזרה אלינו, כיצד אנו במדי-וט מיישמים כל אלו בטיפול בחיות המחמד על מנת להביא אותן למצב הרפואי הטוב ביותר עבורן?

כצוות רפואי – רופאים וטרינרים ואחיות וטרינריות, אנו מבינים את עקרונות הפסיכונוירואימונולוגיה ומיישמים אותם במצבים הנדרשים בהתאם. אנו שואפים להביא את חיות המחמד המגיעות אלינו למצב בריאותי אופטימלי תוך כדי כיבוד צרכיהם של המטופלים שלנו, ודאגה למצבם הנפשי ולרווחתם במצבי מחלה, בין אם במהלך אשפוז, בעקבות טראומה, בניתוח, או בכל מצב הגורם כאב, סבל ועקה. באופן כזה, אנו מקווים להפחית באופן משמעותי את רמות התחלואה והתמותה שלהן, וכמובן להאיץ את קצב החלמתן. זו אחת הסיבות שאנו ממליצים על מתן שיכוך כאבים, היות והפחתת כאב ידועה ומוכחת כמקצרת את משך החלמה, ובכך משפרת את איכות חייהן של חיות המחמד. חשוב לזכור בהקשר זה כי חיות המחמד אינן מראות כאב באופן דומה לזה שאנו מכירים מעצמנו, או אינן יכולות לדבר ולהתלונן באופן מילולי על כאב כרוני, אותו כאב המייצר מצב של עקה כרונית.

חיות מחמד המגיעות אלינו במדי-וט לבדיקה, לניתוח או לאשפוז (בעקבות ניתוח, טראומה או מחלה), אינן נמצאות בסביבתן הטבעית. אנו משתדלים להרגיע אותן בליטוף-מגע ובטון הדיבור. לא פעם במהלך אשפוז, ובמידת האפשר, אנו ממליצים לבעליהן להביא מאכלים אהובים מהבית, ודואגים להוציאן החוצה בפרקי זמן מתאימים על מנת שיוכלו ליהנות מגירויים חיצוניים של קולות, ריחות, אוויר צח וטרי, רוח נעימה, ולהתחמם בקרני השמש האהובות עליהן כל כך. כל אלו כמובן אינם באים במקום הטיפול התרופתי או הכירורגי והניטור אלא מהווים תוספת לסביבה תומכת ומכבדת.

בנוסף לכל אלו, חשוב לנו לתת לחיות המחמד תחושת ביטחון על תחושת חוסר האונים שלהן, על כך שהן יכולות לסמוך עלינו, וכי אנו ״לטובתן״. אנחנו מצדנו יכולים להעיד כי מספר לא מבוטל של כלבים וחתולים המגיעים אלינו לאשפוז במעט חשש וסטרס, מסתגלים ולומדים להבין כי ״השד לא כל כך נורא״, וכי הם לומדים לקשר בין הפעולה ובין התוצאה של שיפור מצבם, הזנתם והדאגה לניקיונם. לעיתים אנחנו אפילו משמיעים מוסיקה באזור חדר הניתוח. העיקר לתת עד כמה שאפשר הרגשה של בית...

ולסיום, באותו ענין, אחד הכלים המשמעותיים ביותר להתמודד עם עקה כרונית ברפואה ההומנית הוא חוש ההומור. ליצנים רפואיים מועסקים במחלקות רפואיות רבות בבתי חולים, היות והוכח כי הומור מפחית את רמתם של הורמוני העקה, ואף פועל כמשכך כאבים יעיל ביותר. תחום זה מעט קשה ליישום ברפואה וטרינרית... עם זאת, ידוע הוא כי מומלץ לשלב הומור בתחומי עיסוק הידועים ברמת עקה גבוהה כדוגמת רופאים, סטודנטים ומתמחים. וגם עצה זו אנו משתדלים ליישם במסגרת העבודה שלנו... מסתבר, כי האמירה האינטואיטיבית כי אופטימיות מאריכה חיים ומיטיבה עימם, אינה עוד סתם אמירה רווחת, אלא ממש אמירה עם הוכחות מחקריות.

אנו משתדלים ליצור לא רק סביבה מקצועית אלא גם סביבה נעימה ומיטיבה, שהיא חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה. ולא אמרנו עוד מילה על אהבה...