מדי-וט

    תולעת הפארק Spirocerca Lupi

    התולעת ספירוצרקה לופי או בשמה המוכר יותר: תולעת הפארק.
    תולעת זו התגלתה לראשונה בשנות השמונים באזור המרכז כאשר החלה לגרום לתמותה בייסורים של כלבים. בעיקר כלבים שנהגו לשוטט באזור הפארק הלאומי ברמת גן ומכאן שמה תולעת הפארק.

    מאז התולעת נמצאה אך ורק באזור המרכז ולא עברה את גבול נתניה. לאחרונה הופיעו מס' מקרים של כלבים נגועים בתולעת באזור חיפה וצפונה ולהבדיל ממקרים קודמים שאובחנו, לאלו לא היה שום קשר לאזור תל אביב וכולם בילו את חייהם באזור חיפה והסביבה בלבד.

    מחזור חייה של תולעת הפארק מתחיל בביצה זעירה אשר מופרשת בצואה של כלב נגוע. הביצה נבלעת ע"י חיפושית זבל, בוקעת בבטנה וממשיכה להתפתח עד לשלב המדבק. כלב אשר בולע את החיפושית מאפשר שחרור של הזחל כחלק מתהליך העיכול הבסיסי. הזחל נודד אל מחוץ למעי, לאורך כלי הדם ודופן אב העורקים ומגיע לוושט. שם התולעת הבוגרת מתחפרת בדופן הוושט ויוצרת נפיחות הקרויה גרנולומה ובתוכה היא חיה בשלווה. בהמשך התולעת יוצרת חור קטן לחלל הוושט ודרכה מטילה ביצים וכך המעגל נסגר ושוב ביצים מופיעות בצואה ומחזור החיים מתחיל מחדש. מחזור החיים עד לתולעת בוגרת אורך בין 3 ל 5 חודשים.

     

     

    בתמונה: התולעת הבוגרת מבצבצת מתוך גרנולומה בוושט שנפתחה בזמן נתיחה של כלב שנפטר כתוצאה מנגיעות בתולעת

     

    כלב אשר נדבק בתולעת זו צפוי לנזקים בריאותיים רבים, אלו כוללים סכנה למפרצת באב העורקים כתוצאה מהחלשות דופן כלי הדם, חסימה בוושט, וקשיי בליעה הנובעים מלחץ מכאני וחסימה של חלל הוושט ע"י הגרנולומות .ובנוסף, מסיבה בלתי ידועה, קיימת נטייה להתפתחות גידולים בבית החזה ובוושט.

     

    הסימנים הקליניים הנובעים מהדבקות בתולעת כוללים הקאות חוזרות, לעיתים שלשול דמי , איבוד משקל, דיכאון , חוסר תיאבון ולעיתים אף מוות פתאומי כתוצאה ממפרצת באב העורקים. לצערנו כל הסימנים הנ"ל דומים בתחילתם להרבה מחלות אחרות וברובם בעלי מופע קל ולא מחשיד, ולכן, לא אחת, האבחון הסופי נעשה בדיעבד בניתוח שלאחר המוות.

    ניתן לאבחן את התולעת על ידי בדיקת צואה לנוכחות ביצים, אנדוסקופיה להדגמת דפנות הוושט וצילומי רנטגן של בית החזה. חשוב לציין כי אף אחד מהאמצעים הללו אינו חד משמעי ומאוד תלוי בשלב ההתפתחות של התולעת והנזק שגרמה.

     

     









     

    בתמונה: ביצת ספירוצרקה לופי כפי שנראית במשטח צואה.

     

    מהאמור לעיל ניתן להבין שהמתנה להופעת סימנים לנגיעות בתולעת עלולה להיות מאוחרת מדי, ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא פשוט מניעה.
    אני ממליץ בחום לאלו שכלבם יקר להם לתת טיפול מונע בזריקה שקוטלת את התולעת הבוגרת אחת ל3 חודשים, לאלו מבינכם שאינם מעוניינים בטיפול או מוצאים אותו יקר, אני ממליץ לא לאפשר לכלב להסתובב חופשי ובטח לא לתת לו לבוא במגע עם הפרשות של כלבים אחרים או לאכול עשב או זבל בחוץ.



    עבור לתוכן העמוד