הסלמנדרה
הסלמנדרה המוכרת בארץ היא הסלמנדרה הכתומה. זו משתייכת לסדרת בעלי הזנב שבמחלקת הדו-חיים.
דו חיים כשמם כן הם אלו בעלי חיים היכולים לחיות בשתי סביבות גם מים וגם יבשה ומינים רבים ביניהם זקוקים לסביבה לחה על מנת להתקיים על היבשה. בין הדו-חיים נימנים הצפרדע, הקרפדה, הטריטון וכמובן הסלמנדרה נושא שיחתנו, אך לפני שנרחיב על יצור חמוד זה ברצוני להדגיש את חשיבותם של יצורים אלה בטבע.
בשנים האחרונות אנו עדים לירידה הולכת וגדלה של מיני הדו חיים גם מספרית וגם בסוגים השונים. ירידה זו עשויה להיות קשורה בשינויים הגלובליים אותם אנו חווים ולראייה שנה זו שללא ספק לא התברכה בחורף אמיתי. אומנם יצורים אלו קטנים ולנו כבני אדם לכאורה חסרי משמעות אך בעולם הטבע חשיבותם עצומה וחסרונם מורגש. רוב הדו חיים ניזונים מחרקים וצמחים שונים והרבה מאוד עופות ויונקים קטנים ניזונים מהם ועל כן איבוד חוליה זו בשרשרת המזון תגרום לפגיעה עקיפה בבעלי חיים אחרים וצמחים שונים. לנו כבני אדם הדו חיים ללא ספק תרמו רבות בכל הקשור לפתוח תרופות ומשככי כאבים למיניהם אותם פיתחו מהפרשות עורם, בנוסף רבים מהם ניזונים מיתושים וחסרונם במקווי מים ללא ספק פותח פתח להתרבות יתושים הידועים כמטרד ומזיק.
הסלמנדרה דומה בצורתה ללטאה ואורכה יכול להגיע עד
צבעי הסלמנדרה נועדו לאזהרה שחור עם כתמים צהובים על הגב.
מזונן של הסלמנדרות הוא בעיקר חרקים קטנים, חשופיות וזוחלים קטנים אותם הן צדות ביעילות ומקצועיות. בקיץ מתחבאות הסלמנדרות בסדקי סלעים או מתחפרות באדמה ובלילה יוצאות לתור אחר מזונן. בחורף עם חזרת עונת הגשמים הסלמנדרות חוזרות לפעילות מלאה הכוללת רביה ונוהרות אל מקווי המים המתוקים לצורכי השרצה והזדווגות ואולי גם להיטהרות.
נקבת הסלמנדרה משריצה לתוך המים 30-40 ראשנים. לראשנים כמו לכל ראשני הדו חיים יש זימים חיצוניים להבדיל מדגים להם זימים פנימיים אשר מאפשרים להם לספוג חמצן ישירות מהמים . הראשנים ניזונים מטרף אותו הם צדים במים. עם בוא האביב הראשנים מאבדים את זימיהם והופכים לבוגרים הנושמים באמצעות ריאות בדומה לכל היונקים ואלו יוצאים מהמים.
נקבות הסלמנדרה מזדווגות מיד לאחר ההשרצה והנקבות נכנסות להריון אשר נמשך 10 חודשים. תאמינו או לא יותר מזמן הריון של אישה. וחוזרות להשריץ בחורף הבא. בגלל היעלמותן של הסלמנדרות בקיץ וחזרתן בחורף מכנים אותן ערביי האזור "כלבי מים" או "כלבי האש" ואמונות מסורתיות מספרות שמקורן בטיפות הגשם או מהאש שבקרני השמש.
ללא ספק מדובר ביצור מדהים ומסקרן שחבל לאבד מנופי הר הכרמל והגליל, אז במידה ובאתם וראיתם אנא אל תטרידו פשוט תסתכלו ותהינו.
