הקיפוד

הקיפודים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. האחת, קיפודים אמיתיים, כלומר כאלו עם קוצים והשניה קיפודים חסרי קוצים. בארץ קיפודים מהסוג השני אינם קיימים, ואנו התברכנו רק באמיתיים שגם מהם יש שלושה מינים: קיפוד מצוי, קיפוד החולות וקיפוד המדבר האפריקאי. הקיפוד המצוי הוא הנפוץ מכולם וכמו כל הקיפודים הקוצניים הוא מכוסה בקוצים בגבו ובשערות עדינות על ביטנו ועל צידי הגוף. אורכו  כ-25 ס"מ, צבע הקוצים לבן ושחור או חום, ואורכם פחות משני ס"מ. קיפוד החולות הוא הנדיר והקטן מכולם ומתאפיין בגופו הקטן הנישא על רגליים ארוכות ודקות יחסית. הוא חי בעיקר באזורי חולות מישור החוף והנגב ולהבדיל מהמינים האחרים, כשמפחידים אותו הוא נוטה לברוח ולא להתכדר כחבריו. הוא מגיע למהירות של קילומטר בחמש דקות, לאומת האחרים שיגמעו את אותו המרחק בשעה.

האחרון מבין השלושה הוא קיפוד המדבר, המתאפיין בקוציו הארוכים במיוחד, כשלפניו מעין מסכה שחורה ופלומה בצבע לבן והוא נחשב לעדין וליפה מבין קיפודי הארץ. לכל הקיפודים זנב קצר, ראש מחודד וחוטם בצורת חדק, ולרובם חמש אצבעות בכל כף רגל. קוציו של הקיפוד הם שינוי אבולוציוני של שיער הגב ומטרתם להגן על הקיפוד מטורפים. לקיפוד שריר חזק מאוד בצידי הגוף אשר בזמן כיווץ גורם לגופו להתכדר. במצב זה הרגליים והזנב מתכנסים פנימה והקיפוד משנה את צורתו לצורת כדור מכוסה קוצים סמורים.

כדי לשרוד את החורף, הקיפוד יכול להכנס לתרדמה, אז טמפרטורת גופו עשויה לרדת לטמפרטורה של עד שתיים-שש מעלות. גם קצב ליבו יורד והוא פועם כעשר פעימות לדקה. מאחר שהחורף בארצנו איננו קר במיוחד, קיפודים נכנסים לתרדמה לפרקי זמן קצרים וכל מספר ימים יוצאים ממחילותיהם, מחלצים עצמות, וחוזרים לישון.

שעות פעילות הקיפודים הן לרוב בלילה. מדובר בגרגרנים שאוכלים כמעט הכל, החל מחרקים, חלזונות, נחשים קטנים וגוזלי ציפורים וכלה בירקות ופירות למיניהם.

עונת הרביה מתחילה באביב, הזכר מחזר בעקשנות אחר הנקבה וכאשר זו מתרצה הוא עולה על גבה הדוקר והם מזדווגים. ההריון נמשך כחודש ובסופו נולדים גורים קטנים במשקל עשרה גרם. בגיל חודש וחצי הם הופכים לעצמאיים, ובגיל חצי שנה הם מגיעים לגודלם הסופי. בגיל שנה קיפודים הופכים לבוגרים מינית, ופונים כל אחד לדרכו. קיפוד עשוי להגיע לגיל שש כשהוא בשבי, אך בטבע קיפודים בדרך כלל אינם עוברים את גיל שלוש, חבל.