ציפמנק

    חזיר בר

    עד היום דברנו על המון בעלי חיים אבל עדיין לא ציינו את בעל החיים הגדול ביותר בין חיות הבר בארצנו והוא חזיר הבר.
    הגדל
                                                                                                                                                                                                                                  
    חזיר הבר שייך למשפחת החזיריים מסדרת מכפילי הפרסה, בשל יכולת ההסתגלות המופלאה שלו הוא בעל תפוצה רחבה ביותר בעיקר אירופה, אסיה וצפון אפריקה, ובארצינו הוא נפוץ כמעט בכל הארץ.
    גופו של חזיר הבר צר, והוא מותאם לריצה וללחימה. הכתפיים גבוהות והגב משתפל לאחור , המותניים צרות יחסית וארוכות בעלות 4 אצבעות בכל כף רגל. גופו של החזיר מכוסה בשיער קשיח ובעור עבה המגינים עליו בחדירה לתוך סבך השיחים שם הוא נוהג לההסתתר רוב שעות היום בחורף בין השיערות הזיפניות מתווספת פלומה מצרית שמנונית שמטרתה לבודד בפני קור, רוחות וגשם. לאורך גב החזיר יש רעמה זיפנית אורך השיער ברעמה מגיע עד ל 15 ס"מ וזו סומרת בזמן התרגשות ובזמן מריבה. 
    ראשו של החזיר גדול ומצויד בניבים גדולים וחדים המשמשים להגנה ולמתקפה. מאבקים בין זכרים עלולים להיות עזים וקשים ביותר ומבוססים בעיקרם על נגיחות שמטרתן לנעוץ את הניבים ביריב. החבלות הנגרמות בעקבות קטטות אלו יכולות להיות חמורות מאוד אך יש לציין שבזכות הרקמה התת עורית העבה של בעלי חיים אלו ובזכות עורם העבה כמעט שאין פגיעה באיברים פנימיים. כלבי צייד לאומת זו בזמן התגוששות עם חזיר לרוב סופגים פגיעות קשות מאוד שבמחלקן הגדול אף עלולות להיות קטלניות.  צבע פרוות החזיר חום כהה עד שחור, הראש גדול ומאורך ובקצהו אף עגול גדול ומרשים בעל דיסקית סחוסית שמטרתה לסייע בנבירה בקרקע.
    החזירים פעילים בעיקר בשעות הלילה ובשעות בין הערביים וניזונים ממזון מגוון. למעשה ניזונים כמעט מכל הבא ליד . מזונם העיקרי הוא פרי זרעים ופקעות אותן הן מוצאים על ידי נבירה בקרקע בעזרת אפם, בנוסף החזיר לא יעצור עצמו מלאכול חסרי חוליות קטנים ופגרים של יונקים אחרים. עם דיאטה שכזו סביר שיסבול ממיחושי בטן ובעיות עיכול אך ללא ספק קיבת החזיר מאוד עמידה ולחזיר באופן כללי יש עמידות גבוה מאוד בפני זיהומים למיניהם ועל כן הוא מסוגל להזין עצמו במזון מזוהם ולשתות ממקורות מים מזוהמים.  
    החזירים הם בעלי חיים חברותיים וחיים במסגרות משפחתיות המורכבות מהאם וגוריה לאותה השנה, לעיתים יכולות להצטרף מספר משפחות יחד ואלו יוצרות יחידה גדולה יותר. האם עומדת בראש הקבוצה מבחינה היררכית וזכרים בוגרים אינם נשארים במסגרת הקבוצה אלא חיים לבדם. הזכרים הם בעלי חיים מאוד טריטוריאליים ומסמנים את שטחם בעזרת גללים ועל ידי השמעת קולות.
    עונת הרבייה של החזירים כמו כל שאר היונקים עלי אדמות מכוונת כך שההמלטה, בתום חמישה חודשים, תהיה בעונת האביב כלומר מרץ – מאי. בניגוד לשאר בעלי הפרסה הזדווגותם של החזירים ממושכת ועורכת כ 10-25 דקות. לאיבר המין הזכרי צורה ספיראלית המזכירה במעט מחלץ פקקים. זכר אחד יכול להרביע בעונת הרבייה מספר נקבות ובעונה זו הקרבות בין הזכרים מאוד נפוצים. הזכרים מגיעים לבגרות מינית כבר בשנתם השניה. 
    אחד התכונות המאוד מעניינות של החזיר היא יכולתו ללמוד ולזכור. חזירים מסוגלים ללמוד בקלות אלו מזונות יכולים להכיל רעל על ידי הרחה בלבד ועל כן היה מאוד קשה לדלל את אוכלוסייתן על ידי הרעלה מיד לאחר קום המדינה לאחר מכן נעשה שימוש ברעל אחר אך ההרעלות המישניות בבעלי חיים אחרים הובילו להפסקת שימושו. כיום החזירים מדוללים על ידי צייד ועל כן נוטים להמנע מהליכה בדרכי עפר או מקומות בהם נתקלו בציידים בעבר, במילים אחרות מדובר בחיה מאוד חכמה ובעלת תחבולות ועל כן גם שורדת ובעלת תפוצה רחבה מאוד. 
    במידה ואתם מעוניינים לפגוש בעלי חיים אלו אני ממליץ לכם ללכת בשבילי הארץ בשעות בין הערביים או לצאת לטיולי ירח ולהקשיב בשקט לקולות המעניינים אותם הם משמיעים כאמצעי תקשורת בינם לבין עצמם או את נהמותיהם כאשר הם נבהלים ונרגשים. לרוב גם ניתן להבחין בהם רצים בלהקות קטנות במהירות רבה ונעלמים בסבך. 
    עבור לתוכן העמוד