גורילות באפלה
פירוש השם גורילה הוא " איש שעיר" והוא ניתן לגורילות כבר לפני 2500 שנה על ידי הקרטגים שהפליגו לאורך חופיה המערביים של אפריקה. איזור המחיה הטבעי של הגורילות הוא יערות הגשם במרכז ובמערב אפריקה.
מחד גיסא הגורילות הן מהגדולים והחזקים במשפחת הפרימטים ומאידך אלו יצורים עדינים , אינטיליגנטיים וחברותיים.
גופן של הגורילות מכוסה פרווה שחורה וגסה, אפן קצר ועיניהן ואוזניהן קטנות, בקיצור מראה מייק טייסון טיפוסי. הזכרים הבוגרים מפתחים מצח בולט ופרוותם של אלו שעברו את גיל עשר מקבלת גוון כסוף לאורך הגב. זרועותיהן של הגורילות ארוכות מרגליהן ואורכן הממוצע ארוך מזרועות האדם בכ-30 סנטימטר זאת למרות שגובהן הממוצע נמוך מזה של האדם בכ-15 סנטימטר.
הגורילות נחשבות לחזקות במיוחד ולשם הדגמה, זכר בוגר יכול להביס נבחרת של מושכי חבל המונה כעשרה מתחרים.
הגורילות חיות בטבע בקבוצות קטנות הכוללות זכר דומיננטי ומספר נקבות. בלהקה עשויים להיות 2-3 זכרים צעירים וכמובן צאצאים קטנים וחמודים.
הגורילות ניזונות בעיקר מצמחייה וגרעינים וסדר יומן מכוון לאכילה. ההשכמה בדרך כלל בין 06:00 ל-08:00 בוקר ומלווה באכילת ירק ותותים או זרעים אחרים, תלוי מה בנמצא. אחר כך פורשות הגורילות למנוחה ולטיפוח עצמי וחוזרות לתור אחר מזון בשעות אחר הצהריים. עם רדת החשיכה הגורילות בונות לעצמן קן מעלים וענפים ובו הן ישנות בלילה. צאצאים עד גיל שלוש שנים ישנים עם אמם ופרט להם לכל גורילה יש את הקן שלה.
רבייה עשויה להתקיים בכל עונות השנה וההריון נמשך כתשעה חודשים. הגורים נולדים די עצמאיים ונאחזים בפרוות אמם בחודשים הראשונים לחייהם. לאחר שלושה חודשים צאצאי הגורילה יכולים לשבת ובגיל חמישה חודשים כבר מטפסים והולכים.
הגורילות הקטנות יונקות עד גיל שנה-שנה וחצי ונשארות במחיצת האם עד גיל שלוש. נקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל תשעה חודשים וזכרים רק בגיל 12-14 חודשים. תוחלת חייהן בשבי יכולה להגיע רחוק, אפילו לחמישים שנה.
הגורילות מאז ומעולם הקסימו את האדם, אך לצערנו גם ניצודו על ידו. כמו כן שטחים חקלאיים הולכים ומכרסמים ביערות הגשם ומצמצמים את אזור מחייתם ועל כן הגורילה הולכת ונעלמת לאיטה ובקרוב תחשב למין על סף הכחדה.
הסיפור המדהים על טרזן שגודל בידי גורילות הוא אמנם יוצא דופן, אך הנה עוד משהו לחשוב עליו לפני השינה. בשנת 1986 הצילה גורילה פעוט שנפל לכלוב שלה. ב-1994 אירע מקרה דומה באנגליה וגורילות גוננו על ילדים מפני שאר הגורילות בכלוב.
בקיצור מדובר בייצור מקסים, עדין ורגיש,שהיה שמח אילו היו עוזבים אותו במנוחה ולא פוגעים באזור מחייתו.