הבולבול
הבולבול בעברית, ואגב גם בערבית, נחשב לציפור שיר גדולה יחסית וסקרנית.שמו האנגלי הוא Spectacled bulbulושמו המדעי Pycnonotus xanthopygos כלומר בעל גב עבה וצהוב שת.
ראשו וצוארו של הבולבול שחורים, חלקי גופו העליונים חומים אפרפרים, גחונו אפרפר בהיר למעט אזור תת השת שהוא צהוב גפריתי עז. כנפיו חומות כהות וזנבו שחור. ההבדל היחיד בין הזכר לנקבה הוא צבע אישון העין, בזכר שחור יותר ואילו בנקבה אדום יותר.
הבולבול חי לרוב בצמדים , אך הצמד איינו בהכרח זכר ונקבה וגם אם כן הם זוג לאו דווקא למטרות רבייה. זוגות אלו חיים בטריטוריות לא גדולות במיוחד המוכתבות על פי שפע המזון, לעיתים ניתן לראות במקומות שופעי מזון התקבצות של כמות גדולה של בולבולים.
הבולבולים נמצאים זה לצד זב רוב שעות היום וישנים צמודים על עצים במקום לינה קבוע. הם נוהגים לגעת הרבה זה בזה ואף לסרק האחד את השני. ציפורים אלו נוהגות להתעורר מוקדם יחסית עוד לפני עלות השחר ואז הזכר פוצח בשירה יפה מאוד המגיע לאיכויות מיוחדות, בעיקר בעונת הרבייה. בשירתו הבולבול נוהג לסלסל בצלילים רבים ואף נוהג לחקות קולותיהם של ציפורים אחרות כדוגמת השחרור. צליליו המגוונים מתאפיינים בטירטור כאשר הוא מזהה פולש לא רצוי ובצליל מיוחד של ברכה כאשר האחד מברך את בן זוגו לאחר פרידה.
בולבול שרכש לו טריטוריה יחזיק בה כל ימות השנה ויהפך לתוקפן כלפי בולבולים אחרים, במיוחד בעונת הרבייה והקינון. מחוץ לעונה זו אין הבולבולים מפגינים התנהגות טריטוריאלית מובהקת ועשויים להתאגד בערב ולפנות בוקר לאספסוף רב, קולותיהם של אספסוף זה נישאים לרחוק וקוראים לבולבולים אחרים להצטרף לחגיגה.בערב יחזרו בעלי הטרירטוריה לנחלתם .
עד שנות העשרים הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים בארצינו , בעיקר לאורך מישור החוף , בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב. מאז, בעקבות נטיעת עצי נוי רבים והרחבת מטעים נושאי פרי, התרבה והתפשט על פני כל הארץ.
כפי שהצלחתם להבין הבולבול ניזון בעיקר מפירות וחרקים אך גם מעלים ופרחים. פרות קטנים כמו תות , אזדרכת , אלת המסטיק ולנטנה הוא בולע בשלמותם ומפזר את זרעיהם בלשלשתו . חמדתו לפירות מהווה בעיה מבחינה חקלאית והוא עלול לגרום לנזקים כבדים לחקלאים. על מנת למנוע זאת החקלאים יכסו את מטעיהם או את הפירות האהובים עליו טרם וכך נמנע נזק נוסף. בחורף כאשר קיים מחסור במזון רגיל הבולבול ניזון מחלזונות יבשה, נמלים וכן עלים של עצים ושיחים.
עונת הקינון היא מאמצע חודש מרץ עד סוף אוגוסט ובמשך זמן זה עשויים הבולבולים להשלים שלושה מחזורי רבייה. הנקבה בונה לבדה את הקן בליווי צמוד של הזכר אך ללא עזרה. את הריפוד הבולבולים שמים דווקא מחוץ לקן ויש הטוענים שעל שום כך שמו בולבול. צבע הביצים לבן והן מנוקדות בחום סגול, צבע מאוד אופייני לציפור זו בלבד בארצנו. דבר יחודי נוסף הוא שהביצה האחרונה בכל תטולה היא מאורכת ובהירה יותר.
על מנת להגן על קינה הבובולית תתנהג כעוף פצוע כאשר טורף יתקרב לקן וכך תנסה להסיח דעתו מהקן והגוזלים. ככל שהגוזלים מתבגרים חלקו של הזכר עולה עד אשר הוא משתווה לזה של הנקבה. לאחר כ
13-14 יום הגוזלים פורשים כנפיים ועפים מהקן אך ממשיכים להתלוות לבוגרים עד גיל 4 שבועות כאשר הם כבר אוכלים בכוחות עצמם.
משנת 2005 הבולבול נחשב למוגן יחד עם כל עופות הבר האחרים בישראל וזאת לאחר שקודם לכן נחשב למזיק והיה אישור לצוד אותו.
סה"כ מדובר בציפור חמודה, יפה ובעלת קול יפה, אז מה אתם אומרים מתאימה כציפור לאומית או לא.
