מחלות פה שיניים וחניכיים
הסיבה שבחרתי לעסוק במקרים אלו הינה שהמקרים הללו גורמים לחוסר נוחות משמעותי אצל החתול ולכאב רב אשר לרוב מונע ממנו לאכול, ועלול להוביל בסופו של דבר להרעבה עצמית.
הסימנים הקליניים המלווים בעיות אלו הינם ברורים מאוד ברוב הפעמים, וכוללים ירידה משמעותית באכילה אך לא בתיאבון, כלומר, בעל החיים ניגש לאוכל, מנסה לאכול ולא מצליח או ניגש לצלחת, מריח , ולא נוגע.
בנוסף ישנם חתולים שמתחילים לרייר באופן מוגזם ובמקרים ממש קשים לריור יהיה מופע דמי וילווה בריח מאוד לא נעים. חתולים אשר סובלים מהבעייה לאורך זמן רב, שפתותיהם תהיינה מעט יותר מעובות וידגימו גם רגישות חיצונית במידה ונוגעים באזור.
ובכן מה הגורם לתופעה ולמה זה קורה?
הסיבות לכיבים בפיותיהם של חתולים הינן רבות ומגוונות, אך ישנן מספר סיבות נפוצות שאותן עלינו לבדוק טרם ניגש לטיפול.
את המקור למחלה אפשר לחלק לארבעה גורמים:
האחד הינו מחלות זיהומיות – ישנן מספר מחלות ויראליות שעלולות להוביל לכיבים בפה החתול. המוכרת ביניהן היא כמובן מחלת החתלתלת. אמנם מחלה זו נפוצה יותר אצל גורים , אך גם חתולים בוגרים עלולים לחלות בה.
מחלות ויראליות אחרות כמו קליצ‘י והרפס עלולות לגרום לכיבים אך ברמה הרבה יותר נמוכה.
הסיבה היותר נפוצה אצל חתולים בוגרים ובעיקר אלו החיים בחוץ היא איידס חתולים, מחלה זו מבטלת את היכולת החיסונית של החתול ולכן מאפשרת למזהמים משניים לעודד התפתחות כיבים ולא לאפשר את החלמתם.
המקור השני לכיבים בפה הוא כמובן מחלות סיסטמיות למיניהן כאשר הנפוצה ביניהן היא כישלון כליות. בכישלון כליות ישנה עלייה של רעלנים בגוף ואלו מעוררים התפתחות כיבים על ריריות בין היתר ריריות הפה.
מקור שלישי הוא זיהומים מקומיים בחלל הפה כתוצאה מהצטברות אבן שן ופעילות חיידקית מקומית. כמובן שככל שדלקת החניכיים מחמירה, כך נגרם נזק גדול יותר לשורשי השיניים וקשה יותר להיפרד מהזיהום ומסיבוכיו המשניים.
המקור הרביעי, ולמעשה הנפוץ ביותר הוא תגובה חיסונית מוגזמת של הגוף הבאה לידי ביטוי בהשקעה של תאי דלקת בריריות והתכייבותן.
תגובה זו יכולה להיות אוטואימונית. כלומר, הגוף מגיב כנגד עצמו או כהתחלה של תגובה לפעילות חיידקית מקומית ובהמשך התפתחות לבעלת מוטיבים אוטואימוניים למרות שהגורם המזהם כבר איננו.
אז מה לעשות?
ראשית כאשר ניגשים לבעיה שכזו , יש לבדוק מה המקור ולטפל בו . ולא רק לטפל בבעיה שלנגד עיננו, מאחר ואם כך נעשה הבעיה תמשיך ותחזור כל הזמן.
מחלות ויראליות ניתנות לבדיקה על ידי בדיקת דם כללית או בדיקות סרולוגיות שונות , כנ"ל גם לגבי איידס חתולים.
גם מחלות סיסטמיות למיניהן ניתנות לבדיקה על ידי בדיקת דם ביוכימית.
במידה וכל אלו יצאו תקינות ניתן לבצע בדיקה היסטולוגית של רירית הפה על ידי שליחת ביופסיה. בדיקה זו תאשר אם אכן מדובר בתהליך חיסוני או אולי במקרים מסויימים אפילו תהליך גידולי.
לאחר שכל הבדיקות האלו בוצעו ומקור הבעיה אובחן ניתן לגשת לטיפול.
הטיפול כמובן כולל טיפול מקומי וזה לרוב כולל ניקוי שיניים , טיפול אנטיביוטי, וברוב המקרים גם סטרואידי , וכמובן טיפול במקור הבעיה , כמו לדוגמא במקרים של כישלון כליות - שינוי תזונה.
ב מקרים בהם המקור נמצא כאוטואימוני בלבד נדרש טיפול סטרואידי, וברוב המקרים מומלץ לאחר שהריריות מחלימות לבצע עקירה של כל השיניים הטוחנות. לא מעט מקרים נפתרים לחלוטין במידה והם עוברים פרוצדורה זו למרות שהיא נשמעת רדיקאלית למדי.
