אסטמה בחתולים - Feline Asthma
ההיצרות הזו נגרמת, ככל הנראה, כתוצאה מתגובה אלרגית או ריגוש יתר של מערכת החיסון.
מהי אסטמה בחתולים?
אסטמה היא מחלה, הגורמת להיצרות של דרכי הנשימה בריאות, בעיקר הסימפונות.
ההיצרות הזו נגרמת, ככל הנראה, כתוצאה מתגובה אלרגית או ריגוש יתר של מערכת החיסון. כתוצאה מהריגוש הזה, מערכת החיסון, משחררת לחלל הסימפונות הרבה מדיאטורים דלקתיים, שמגבירים את התגובה האלרגית, וכתוצאה מכך גורמים להקטנה של חלל הסימפונות ולגודש. במקביל, גם השרירים העוטפים את הסימפונות מתכווצים, והתוצאה הסופית היא הצרה של החלל הפנימי של דרכי הנשימה (הסימפונות).
דרכי הנשימה המוצרים יוצרים קושי במעבר האוויר בדרכי הנשימה, בעיקר במהלך הנשיפה.
מהם גורמי הסיכון לאסטמה בחתולים?
אסטמה היא מחלה נפוצה בחתולים. אסטמה יכולה להופיע בכל גיל (צעיר או מבוגר) ומופיעה בשכיחות דומה בזכרים ובנקבות. למרות שהספרות מדווחת על שכיחות גבוהה יותר בגזעים הסיאמי והבורמזי, אסטמה שכיחה בכל גזעי החתולים.
הרבה מחקרים בנושא אסטמה בחתולים לא הוכיחו (עדיין) כי המחלה מועברת בתורשה גנטית. למרות שאסטמה אינה מחלה הניתנת לריפוי, יש הרבה מחקר והתקדמות בתחום הגורמים למחלה והטיפול בה.
בדומה לאנשים, יש מספר גורמי סיכון להתפתחות אסמה בחתולים. בין הגורמים שנמצאו: קרדיות אבק, חול מארגז הצרכים, תרסיסים שונים, עשן, סיגריות, חומרי ניקוי כולל אבקות כביסה, פריחת עצים ופרחים, ואף סוגי מזונות שונים.
מהם הסימנים הקלינים של אסטמה בחתולים?
התקף אסטמה עלול להיות חריף מאוד ופתאומי, אך יש גם חתולים שיש להם אסטמה כרונית, שהיא בעלת מופע יותר מתון. התקף אסטמה עלול להתרחש בעקבות פעילות מוגברת כמו משחק או ציד אחרי מזיקים ביתיים (חרקים, עכברים ), אך גם כאשר החתול במנוחה ללא כל סיבה ניכרת לעין.
על פי רוב החתול יתנשף, ויעלה את קצב הנשימה שלו עד כדי נשימה מהירה בפה פתוח.
ניתן לראות הרחבה וכיווץ של הבטן ובית החזה במקביל בשאיפה ובנשיפה בהתאמה.
הרבה פעמים ניתן לשמוע ממש "שריקות" וחירחורים בזמן הנשימה, בעיקר במהלך הנשיפה.
כאמור, מופע האסטמה יכול להיות שונה מאוד בחתולים בהתאם לחומרת האסטמה, בדומה למה שאנו מכירים מבני אדם.
מופע אסטמה יכול להיות מאוד קל, בו הסימנים הקלינים הללו מאוד קלים, מופיעים לפרקים, ואינם פוגעים באיכות חייו של החתול, דרך מופע של אסטמה המופיע לפרקים אך כן פוגע באיכות חייו של החתול, ועד מצבים של אסטמה חריפה, בה הסימנים הם תכופים עד יומיומיים, וגורמים לעייפות נשימתית.
מצב קיצוני של התקף אסטמה, יכול אף להוות סכנת חיים ממשית לחתול, ומחייב התערבות רפואית מיידית במרפאה הוטרינרית.
כיצד ניתן לאבחן אסטמה?
אסטמה יכולה להיות מחלה מעט מורכבת לאיבחון.
שלבי האיבחון כוללים מספר בדיקות ושלילת גורמי מחלה אחרים של מערכת הנשימה, היכולים "לחקות" סימנים דומים לאלה של אסטמה.
הבדיקות כוללות בדיקה פיסיקאלית של החתול בדגש על האזנה לבית החזה, לקולות הנשימה ולאופיים בעזרת סטטוסקופ.
המשך אבחנה יכלול:
1. צילומי רנטגן של בית החזה בשלושה מנחים - צילומי הרנטגן יראו במרבית המקרים דפוס "ברונכאלי", המאופיין בעיבוי דרכי הנשימה, מצב של ניפוח יתר של הריאות (over inflation) וסרעפת שטוחה יחסית. במקרי אסטמה קלים ייתכן כי לא יהיה שינוי משמעותי בממצאי הרנטגן.
2. בדיקת דם - לעיתים, ניתן למצוא תאים מסוימים של מערכת החיסון שמספרם בדם עולה באופן יחסי באסטמה כתוצאה מהתגובה האלרגית (איאוזינופילים).
3.לקיחת דגימה מהסימפונות - במצבי אסטמה קשים במיוחד, ייתכן ויהיה צורך בדיגום על מנת לבחון בעזרת המיקרוסקופ איזה אוכלוסיית תאים נמצאת.
4. בדיקת צואה - על מנת לשלול את הימצאותן של תולעי הריאות כגורמים לתסמינים דומים לאלו של אסטמה בחתולים.
מהן שיטות הטיפול באסטמה?
בדומה לבני אדם, אסטמה היא מחלה שאינה ניתנת לריפוי, אך בהחלט ניתנת לשליטה. זוהי מחלה כרונית, המחייבת לא פעם טיפול קבוע, הניתן בהתאם לחומרת התסמינים ולתדירות ההתקפים.
הטיפול מתבסס על מתן תרופתי של סטרואידים בצורה סיסטמית או באמצעות משאף מיוחד, המותאם לחתולים, בדומה לזה של בני אדם.
הסטרואידים פועלים בצורה של נוגדי דלקת, ועל ידי כך מפחיתים את התגובה האלרגית – דלקתית בסימפונות, ובכך עוזרים להגדלת קוטר הסימפונות, ולמעבר אוויר תקין בנשיפה ובשאיפה.
סוג הסטרואידים, האופן בו הם ניתנים, והמינון בו מטופל החתול תלויים בחומרת המחלה כמו גם במטרה הטיפולית – מניעת התקף אסטמתי באופן קבוע או מתן טיפול בעת התקף אסטמתי.
הטיפול במשאף הוא פשוט וקל, מתאים יותר לחתולים רגועים ונינוחים, ויתרונותיו רבים – המשאף מאפשר כניסה ישירה וספיגה מהירה של התרופה לדרכי הנשימה. בנוסף, הוא מאפשר הקטנה של מינון הסטרואידים הניתנים באופן סיסטמי עד גמילה לחלוטין ממתן סטרואידים דרך הפה.
יש מספר סוגי סטרואידים במינונים שונים המתאימים למשאף, וההתאמה היא אישית לחתול בהתאם לחומרת האסטמה, תדירותה, תרופות נוספות שהחתול מקבל ומשקלו.
במידת הצורך, ניתן לשלב תרופות אחרות כמו מרחיבי סימפונות, תרופות אנטיהיסטמיניות, ותרופות נוגדות דלקת אחרות.
טיפולים נוספים יכללו:
1. הימנעות מחשיפת החתול לחומרים או אלרגנים שהחתול רגיש אליהם או מכל מגע קרוב של החתול עם תרסיסים, עשן ואבק.
2. נמצא כי הורדה במשקל לחתול שמן מועילה בירידת מספר ההתקפים וחומרתם. משקל עודף מקשה על פעילות שרירי הנשימה והסרעפת.
3. מתן חמצן באמצעות כלוב חמצן או צינורית - אף בעת התקף אסטמה חריף, המחייב הגעה וטיפול ראשוני במרפאה הוטרינרית.
4. טיפול תרופתי נוסף כמו אנטיביוטיקה. יש לזכור כי לחתולים המאובחנים באסטמה, יש נטייה לפתח זיהומים חיידקיים משניים בדרכי הנשימה, המחייבים טיפול אנטיביוטי בנוסף לטיפול הקבוע.
בתמונה שלפנינו, ניתן לראות את המשאף, המותאם לחתולים הסובלים מאסטמה.
ניתן להשיג אותו במרפאה, והשימוש בו פשוט ונוח.
המשאף מתחבר לצינור פלסטיק -מעין "חדר" מיוחד דרכו עוברת התרופה. מצידו השני של החדר - מתלבשת מסיכת פנים, המכסה את הפה והאף, ומותאמת למבנה פניו של החתול ולגודלם. יש ללחוץ על המשאף, ולהשהות את המסכה כעשר שניות על מנת לוודא שכמות התרופה הרצויה מגיעה לדרכי הנשימה, וזו באמת "כל התורה"... אכן, פשוט ומרחיב נפש...
ניתן ל"צ'פר" את החתול בכמות קטנה של מעדן כדי שההתנסות תהיה עוד יותר נעימה...
לסיכום, ניתן לומר כי אסטמה בחתולים היא מחלה הניתנת לשליטה במרבית המקרים. במקרה של התקף אקוטי / חריף יש להגיע במהירות למרפאה הוטרינרית. רוב החתולים חולי האסטמה מנהלים אורח חיים בעל איכות חיים מעולה!