מדי-וט

    שאריות מהשולחן טוב או רע?

    הגדל

    נתחיל בכך שמזוננו ערב לחיכנו בעיקר בגלל התיבול העשיר, אך תיבול זה לרוב מוביל לדלקות מעיים אצל חיות המחמד העלולות לבוא לידי ביטוי בהקאות, שלשולים, לעיתים אף ללא שליטה, ולהרגשה כללית רעה. במילים אחרות מה שעושה לנו שמח בפה עושה לחיות המחמד שלנו שמח בבטן.

    ישנם ביננו לא מעט המבקשים מבאי הארוחה להשאיר את השאריות של העוף בצד, כי "הכלב פשוט מטורף עליהם".
    גם את אלו לדעתי יש לברור בקפידה מאחר ועצמות עוף מהוות בעיה רצינית: בזמן שהכלב נושך אותן, הן נשברות לאורכן ומקבלות צורה של מחטים ארוכות וחדות אשר בקלות עלולות לחדור את דופן הקיבה או המעי ולגרום לנזק של ממש.
    כנ"ל גם לגבי שיפודים למיניהם מהמנגל של צהרי החג.
    כלבים גרגרניים במיוחד יאכלו את הבשר יחד עם השיפוד עליו הוא מונח. השיפוד כדרכו של שיפוד ישפד את דופן המעי ויגרום לנזק.
    אלו מביניכם שבוררים בקפידה את הבשר ללא עצמות,  אנא שימו לב גם לשומן.
    רבים מאיתנו שמים את השומן בצד מאחר ואנו דואגים לרמות הכולסטרול שלנו,  אך שוכחים שגם לבעלי החיים עודף שומן עלול להיות בעייתי.
    ישנם לא מעט מקרים בהם עודף שומן בתזונת הכלב עלול להוביל לדלקת קשה בלבלב ואף בהמשך למוות .

    לא מעט מהמאכלים שאנו אוכלים מכילים בצל או כרישה וכמובן שום. אמנם לנו מרכיבי מזון אלו טעימים ומוסיפים המון, אך לבעלי החיים הם עלולים להוות בעיה של ממש.
    מרכיבי מזון אלו מכילים חומר הקרוי תיאוסולפט העלול להוביל לאנמיה המוליטית אצל בעלי חיים.
    המשמעות היא שתאי הדם האדומים פשוט מתפוצצים בתוך כלי הדם והסימנים הקליניים הם בהתאם, כלומר מצוקה כתוצאה ממחסור בכדוריות אדומות להובלת חמצן בגוף ותופעות משניות הנובעות מהשפכות תוכן התאים לתוך מחזור הדם.
    בשלבי ההרעלה הראשוניים בעל החיים יראה חוסר נוחות, הקאות ושלשול. בהמשך תתפתח חולשה קיצונית ונשימה שטחית ומהירה בפה פתוח, כאשר בעל החיים משווע לחמצן, אך אין תאים שיסיעו את החמצן הנשאף מהריאות לחלקי הגוף השונים. ההמוגלובין שנשפך מהתאים האדומים יצבע את השתן של בעל החיים המורעל והוא יקבל צבע בירה אופייני, בנוסף ההמוגלובין שישקע ברקמות יגרום לצהבת.

    גם מרכיבי קינוח למניהם עלולים להיות בעייתיים לבעל החיים.
    המרכיב העיקרי הוא שוקולד. רבים מאמינים ששוקולד מוביל לתולעים. עובדה זו כמובן שאיננה נכונה והבעיה היא למעשה שונה לחלוטין. 
    בשוקולד קיים מרכיב הנקרא תיאוברומין, החומר הוא קרוב של הקפאין ואחראי להרגשה הטובה שהממתק מעניק לנו וכן גורם תחושת התמכרות לשוקולד, שחלק מהאנשים חווים.
    הרעלה מהשוקולד כמובן תלויה בכמויות הנאכלות וקובייה אחת או שתיים לא תגרום לבעיה כלל.
    במקרים בהם הכמות תהיה גדולה מכך, כלבים עלולים לסבול מהפרעות קצב, צמאון והשתנה מרובים, אח"כ הקאות ושלשול ובמקרים קיצוניים פגיעה נוירולוגית ובסוף עוויתות, תרדמת ואף מוות.

    סימנים ראשונים להרעלה יופיעו לרוב 6-12 שעות מאכילת השוקולד כאשר הרעלה קלה עלולה להתרחש בכלב השוקל 10 ק"ג גם מכמות של חצי חפיסת שוקולד! 
    כלבים פחוסים כדוגמת הפקינז והפג נמצאים באחוז סיכון גבוה יותר בגלל מערכת הנשימה הרגישה שלהם ויש לזכור כי כלבות בהריון אף מסכנות את עובריהן כי החומרים הרעילים עוברים דרך השלייה.

    אז, א נ א הקפידו ושמרו על חיות המחמד שלכם, גם בארוחות החג.
    שיהיה בתאבון וחג שמח לכולם 

    עבור לתוכן העמוד