.jpg "מדי-וט")
עיקור כלבות כן או לא?
כלבות, ואגב גם חתולות, מגיעות לבגרותן המינית בין גיל 6 חודשים ל 9 חודשים. המועד המדויק נקבע על פי קצב התפתחותן, עונות השנה והאוכלוסייה הסובבת. מהפעם הראשונה שהכלבה מתייחמת היא תמשיך להתייחם אחת לחצי שנה לערך ובדר"כ בסוף החורף ובסוף הקיץ תחילת הסתיו. עיקור כלבה מיועד למנוע את הייחום ובעקבותיו הריונות בלתי רצויים. העיקור הנו פרוצדורה כירורגית שגרתית, המבוצעת דרך חתך קטן בבטן, וכוללת הסרה מלאה של השחלות והרחם כולו עד צוואר הרחם. להליך זה במידה ומבוצע במועד הנכון, כלומר בגיל 6 חודשים לפני הייחום הראשון, יתרונות רבים: כלבה שעברה עיקור לפני הייחום הראשון הסיכוי שלה לפתח גידולים בבלוטות החלב יורד משמעותית מ 60% בכלבות שלא עברו עיקור בכלל ל 5%. במידה והעיקור נעשה אחרי הייחום הראשון ולפני השני הסיכוי להתפתחות גידולים עולה ל 20% אבל עדיין נשאר נמוך בהרבה מכלבה שאיננה עוברת עיקור כלל. בנוסף עצם הסרת הרחם והשחלות מונעת באופן מוחלט אפשרות של דלקת רחם, מחלה קשה מאוד שעלולה להסתיים במוות, וגידולים שחלתיים או ציסטות שחלתיות. אגב לכל הבעיות הללו הפתרון הוא עיקור.
בנוסף ליתרונות אלו יש לזכור כי עיקור מונע ייחום ואת כל האי נוחות הכרוכה בכך באופן מוחלט. כמו כן אין סיכוי שהכלבה תברח מהבית בעונת הייחום ותכנס להריון בלתי רצוי שסופו גורים שלא תמיד ניתן למצוא להם בית. ישנה נטייה להאמין שהחלמה מעיקור היא קשה. לא כך, רוב הכלבות המעוקרות חוזרות לעצמן לחלוטין אחרי כ 48 שעות ומתנהגות כאילו לא עברו ניתוח. ישנם מקרים בהם תקופת ההחלמה עורכת יותר זמן ומעט יותר קשה אך אלו מקרים בודדים בלבד וניתן להקל על כלבות אלו בעזרת משככי כאבים. לכל אלו שחושבים שעיקור גורם לאובדן שמחת החיים עליכם לזכור שזוהי השלכה הומנית על התנהגות בעלי חיים. מחזור הייחום ופעילות מינית אצל בעלי חיים מוכתב עונתית ולא בא לספק צרכים פיזיים ונפשיים. עוד לא פגשתי כלבה אחת שבעקבות עיקור נכנסה לדכאון וישבה מקוננת בלילות על אובדן הנאות החיים וחוסר סיפוק.
ישנן שתי תופעות לוואי שעלולות להתלוות לעיקור האחת הוספת משקל. כלבה מעוקרת בדר"כ תהיה בעלת נטייה לעלייה במשקל. תופעה זו נובעת עקב ירידה מסוימת ברמה המטבולית של כלבות מעוקרות ולכן עודף קלורי נאסף כשומנים. בעיה זו איננה בעיה במידה ובעלי הכלבה מודעים לכך ומתאימים את המזון והכמויות הניתנות בהתאם. כמו כן פעילות גופנית הנה דבר חשוב לא רק לאנשים אלא גם לכלבות ומומלץ להקפיד על כך. כלבה שתמשיך בפעילות גופנית ותאכל בהתאם לצרכיה לא תשמין.
התופעה השניה היא איבוד שתן. במקרים בודדים, בעיקר בכלבות מגזע גדול, בעקבות עיקור וירידה ברמה ההורמונאלית יש ירידה ברמת הטונוס של השריר העוטף את צינורית השתן. תופעה זו גורמת לטפטוף שתן ללא שליטה בעיקר כאשר הכלבה רובצת או ישנה. ברוב המקרים תופעה זו ניתנת לעצירה ע"י טיפול תרופתי. ישנה נטייה להאמין שעיקור מאוחר יותר כלומר אחרי ייחום ראשון אצל כלבות מגזע גדול עשוי להוריד את הסבירות להתפתחות תופעה זו. הנחה זו עדיין לא נבדקה סטטיסטית אך אין להתייחס אליה בקלות ראש וניתן לשקול עיקור כלבות גדולות אחרי ייחום אחד ולא כבר בגיל ½ שנה.
לאלו ביניכם שאינם מעונינים בעיקור ופונים לאופציות אחרות כמו זריקות נגד ייחום או כדורים זיכרו, חומרים אלו רובם ככולם מבוססים על הורמון סינטטי ורק מעלים את הסיכוי של הכלבה לפתח גידולים בבלוטות החלב בגיל מאוחר יותר, ומגדילים בצורה משמעותית את הסיכוי של הכלבה לפתח דלקת רחם. במילים אחרות אתם פוגעים בבריאות הכלבה ומקצרים את חייה וזאת לנוחיותכם בלבד. במידה והנכם מעונינים בגורים בשלב מאוחר יותר הדרך היחידה והבריאה לכלבה היא לשמור עליה בזמן הייחום ולהשתמש באמצעים היגייניים כמו חיתול על מנת שלא תלכלך את הבית.
