מדי-וט

    המלטות בכלבים

    הגדל
     
     

    הריון אצל כלבות עורך כ 63 יום. בתחילה כמעט שלא ניתן להבחין שהכלבה בהריון למעט אולי מעט הגדלה של בלוטות החלב, אולם בהמשך, אחרי כחמישה שבועות הכלבות מתחילות להשמין ובקצב מהיר. תקופה זו תאופיין בדרך כלל בהתנהגות רגועה יותר ובתיאבון מוגבר.

    לקראת מועד ההמלטה הכלבה תיהפך לחסרת מנוחה להבדיל מכל שאר תקופת ההיריון והיא עשויה לאבד את התיאבון . במקביל הבושת תיהפך ליותר גדולה ובצקתית ובלוטות החלב יחלו להפריש חלב ימים ספורים סמוך למועד ההמלטה.

    ככל שמועד ההמלטה מתקרב כך הכלבה הופכת יותר ויותר לחסרת מנוחה, בעיקר ב 12 -24 שעות שלפני ההמלטה. יש לזכור כי הפרעות סביבתיות כמו רעש או מבקרים רבים בתקופה זו עלולים לעכב את מועד ההמלטה ולהכביד על הכלבה. ממש בסמוך למועד ההמלטה ולקראת הכניסה לשלב הראשון של ההמלטה יופרש נוזל צמיגי ושקוף מהבושת. נוזל זה הוא למעשה מחסום רירי שישב על צוואר הרחם בזמן ההיריון ומשתחרר כאשר צוואר הרחם נפתח לקראת ההמלטה. משלב זה והלאה הכלבה נכנסת לשלב ההמלטה הפעילה וכיווצי רחם באים לידי ביטוי בהתכווצויות של הבטן. בשלב זה הכלבה בדרך כלל תשכב ותכווץ את בטנה כל כמה דקות. ישנן כלבות שיעדיפו להלך בחדר בין התכווצות להתכווצות, בכל מקרה רצוי להניח לכלבה לעשות כל מה שנוח לה והשתדלו לא להתערב, ספקו לה מקום נעים לרבוץ בו והמתינו בסבלנות. כיווצי הרחם תפקידם לקדם את הגורים דרך צוואר הרחם ותעלת ההמלטה החוצה ושלב זה עשוי להמשך כ 4 שעות, במידה ושלב זה נמשך יותר זמן או במידה ושמתם לב לעייפות יתר אצל הכלבה או הפסקה בכיווצי הבטן אנא אל תמתינו ופנו לווטרינר.במידה והכול הולך כשורה הגורים יחלו לצאת בזה אחר זה בהפרש של חצי שעה לערך בין גור לגור. המנח בו יוצאים הגורים בין אם הוא אחורי או קדמי אינו ממש משנה ליכולת היציאה של הגורים ולכן אל תייחסו לכך חשיבות יתר. במידה ואתם שמים לב שלכלבה מעט קשה ניתן לעזור לה ע"י משיכה בעדינות של הגור כלפי חוץ וכלפי מטה. הגור בדרך כלל יצא עטוף בקרומי שליה ואת אלו יש לקרוע על מנת לאפשר לגור להתחיל לנשום. כלבה מנוסה תעשה את כל הנדרש בכוחות עצמה ללא כל צורך בהתערבות מצידנו, לעומת זאת כלבה בהמלטה ראשונה לא בהכרח תדע מה לעשות ולכן עלינו לעזור כמיטב יכולתנו.

    מיד אחרי כל גור תצא שליה, יש לזכור כי לכל גור שליה משלו, עלינו לוודא שמספר השליות זהה למספר הגורים. כלבות בד"כ נוטות לאכול את השליה ולקטום את חבל הטבור . תהליך זה אומנם עלול להיות מגעיל לנו בני האדם אך הוא נורמאלי לחלוטין בעולם החי ואין בו כל פסול.

    גורים בריאים יתחילו לילל מהר מאוד לאחר צאתם לאוויר העולם, יעשו דרכם בזחילה לכיוון הפטמות וכמובן יתחילו לינוק. כלבות צעירות וחסרות ניסיון עשויות לא לשתף פעולה ולא לאפשר לגורים לינוק, במקרים אלו יש להשכיבן על צידן ולהרגיען בזמן שהגורים יונקים.

    לאחר יציאת הגור האחרון הכלבה בדרך כלל תהיה תשושה ותנוח כשהגורים לצידה. בשלב זה איזור ההמלטה די מלוכלך ורצוי להחליף מצעים ולנקות את האזור. חוסר ניקיון מביא איתו זבובים וזיהומים בלתי רצויים והרטיבות עלולה לקרר את הגורים שבשלב זה אינם מסוגלים לשמור על חום גופם.

    שאלה שתמיד נשאלת היא איך נדע שאין יותר גורים?. לשאלה זו אין לי ממש תשובה טובה והמלצתי היא לקרוא לווטרינר שיבדוק את הכלבה והגורים ויוודא שכולם בריאים.

    מיטב האיחולים למשפחת צדיק, מזל טוב והרבה בריאות.

    עבור לתוכן העמוד