חיות אקזוטיות

    אילנית

    שבוע שעבר הלכתי לקנות שרך יפיפה כמתנה לחברים . הכל היה עטוף ויפה ואפילו אותם חברים התפעלו מיופיו. גברת הבית מיד פתחה את האריזה ופצחה בצעקה שהבהילה את הנוכחים וכמובן אותי בתור מביא המתנה. מסתבר שלכשנפתחה האריזה זינקה על בעלת הבית צפרדע קטנה וחמודה בצבע ירקרק שאותי כחובב חיות וטבע מאוד הלהיבה אבל את בעלת הבית הכניסה להתקף חרדה. אותה צפרדע הלא היא האילנית ועליה בחרתי לספר לכם היום.

    האילנית שייכת למחלקת הדו חיים שמתחילים את מחזור חייהם במים מתוקים ועולים ליבשה כבוגרים אך עדיין נוטים להשאר סביב מקורות מים ואזורים לחים. מדובר בצפרדע זעירה שגודלה מגיע עד 4 ס"מ בעלת רגליים ארוכות ודקות יחסית, רגליה האחוריות ארוכות יותר מרגליה הקדמיות  והרבה יותר שריריות ומשמשות לקפיצה וטיפוס. קצות אצבעותיה מאופיינות בכריות הצמדה רחבות  המאפשרות לה להצמד לענפים ועלים. צבעה ירקרק כצבע הצמחים אך כמו הזיקית זו מסוגלת לשנות את צבעיה לגוונים של חום וצהוב בהתאם למצע עליו היא ממוקמת. האילנית כמו כל הדו חיים מבססת את נשימתה על זוג ריאות אך במקביל חלק ניכר מחילוף הגזים מתבצע גם דרך העור אשר חלק ורטוב כל הזמן. חוש הריח וחוש השמע שלה מאוד מפותחים וזאת למרות שלא ניתן לראות זוג אוזנים של ממש אלא רק עור תוף המתוח בשני צידי ראשה.

    האילנית הבוגרת טורפת בעיקר חרקים, פתח פיה רחב מאוד ומאפשר הכנסה של חרקים די גדולים אותם היא מאתרת בעזרת ראייתה הטובה ואז שולחת את לשונה הארוכה והדביקה באופן סופר מדויק אל החרק ומושכת אותו פנימה לפיה. האילנית נעזרת ברגליה הקידמיות על מנת להכניס את החרק לפיה ואז בולעת אותו בעזרת עיניה אשר דוחקות אותו פנימה לתוך בית הבליעה. אם תתבוננו היטב תוכלו ממש לראות כיצד צפרדעים עוצמות את עיניהן בזמן בליעה.

    הזכר נבדל מהנקבה בגודלו והוא למעשה קטן יותר מהנקבה ובנוסף יש לו כפלי עור צהובים מתחת לפיו, אלו מסוגלים להמתח וליצור שלפוחית תהודה אשר מעצימה את צליליו בעונת החיזור.

    עונת הרבייה מן הסתם מתחילה בסתיו ותחילת החורף, זאת מאחר ודרושים מקווי מים מתוקים קטנים לגידול הראשנים. קולות החיזור נשמעים בעיקר בלילה בצורה של קרקור עז, לאחריו הזכרים קופצים לתוך מקווה המים ואחריהן הנקבות כמו במסיבת בריכה בבברלי הילס. במים הזכר קופץ על הנקבה ולופת אותה ברגליו הקדמיות, כך שוחים להם השניים ומתנים אהבים. ההפריה היא למעשה חיצונית, הנקבה מטילה קבצי ביצים ולאחר מכן הזכר מפריש זרע אשר מפרה אותן לאחר מכן הביצים מודבקות לגזעי צמחים או ענפים עד לבקיעה. 

    הראשנים בוקעים לאחר כ 10 ימים, אלו מזכירים דגים לכל דבר ולאט לאט מתפתחים לצפרדע כאשר באופן הדרגתי הם מאבדים את זנבם מגדלים גפיים וגדלים עד אשר הם מקבלים חזות של צפרדע בוגרת. משך הזמן עד לבגרות הוא כחודשיים שלושה.

    הצפרדעים משמשים כסמן אקולוגי מהחשובים ביותר. זאת מאחר וחייהם תלויים במים ואיכותם וכל שינוי לרעה באיכות המים פוגע בהם ישירות ומין הסתם מוביל צימצום האוכלסייה עד כדי הכחדתה. אז אנא מכם הלכתם לטייל אל תפגעו במקווי מים שנוזרו מהגשמים אל תהפכו את הקרקע ואל תשמידו את הצמחייה סביב, ובטח ובטח אל תלכלכו את המים בשאריות מזון פסולת או הפרשות, אלו פוגעים בכל אוכלוסיית הדו חיים שתלויים במקורות מים אלו וימנעו את המשך קיומם. 

    עבור לתוכן העמוד