השרקן

מקור בעל חיים זה הוא בהרי האנדים בדרום אמריקה שם הם חיים בשולי יערות, כרי דשא, ביצות ואיזורים הרריים. האידיאנים היו משתמשים בהם למאכל וכאשר הגיעו הכובשים האירופאיים לדרום אמריקה במאה השש-עשרה הם נשאו עימם את בעלי חיים אלו חזרה לאירופה שם גידלו אותם כחיות מחמד.

השרקנים הם קרובי משפחה של הצ‘ינצ‘ילות והדרבן וכיום קיימים כ 11 גזעים שונים של שרקנים. ביניהם אנגורה, ארוכי שיער, הימלאיה רקס ועוד רבים אחרים. בארץ החלוקה לגזעים פחות ברורה ורוב השרקנים שניתן לראות מעורבים. מעבר להיותו חיית מחמד נהדרת השרקן גם שימש ועדיין משמש כחיית מעבדה ועל כן שמם באנגלית  Guinea Pigאו בעברית "שפן נסיונות".

השרקן הינו בעל חיים עירני מאוד וחברתי אשר חי בטבע בקבוצות המתקשרות בינן לבין עצמן בעזרת יללות, צווחות, טיקטוקים ועוד. בבית ניתן לגדל חיות אלו בתנאים פשוטים למדי ואפילו ניתן לתת להם להסתובב חופשי בחלל הבית, רק להקפיד שלא יהיה באפשרותם להגיע לחוטי חשמל, כבלי טלפון ועוד מאחר ואלו יכורסמו בהנאה ועלולים לפגוע בשרקן ובטח לפגוע בתקינות מכשירים אלו. 
גודל הכלוב המינימלי המומלץ לגידול זוג הוא 70 ס"מ אורך, 40 ס"מ רוחב, ו40 ס"מ גובה וכמובן כל המרבה הרי זה  משובח. הכלוב צריך להיות מאוורר היטב ומרופד היטב בגזרי עיתונים, חול חתולים ואפילו אספסת. על מנת למנוע פגיעה ברגליהם העדינות. שרקנים אינם נוטים לקפוץ ועל כן אין צורך לכסות את הכלוב אך באותה המידה רצוי למנוע קרבה עם חיות מחמד טורפות כדוגמת חתולים וכלבים. סורגי הכלב רצוי שלא יהיו מציפוי עופרת שכן כירסום של סורגים מסוג זה יוביל להרעלה מאוד לא נעימה ומות השרקן. מצע מסוג נסורת אפשרי אך מצעים אלו מלאים באבק אותו השרקן עלול לנשום או כפיסי עץ שעלולים לחדור בין אצבעותיהם ועל כן יש לנקות במשנה זהירות. יהיה המצע אשר יהיה אנא זיכרו לנקותו כל יום שכן בניית האמוניה במצע מדיפה ריח חזק שלא נעים לסובבים בבית וגם לא לשרקנים. בתוך הכלוב רצוי לשים ביתן קטן אפילו בצורה של עציץ שבור מעט והפוך. מקומות אלו אהובים על השרקנים ומשמשים להם כמקום מסתור.

תזונתם של השרקנים מבוססת בעיקר על קופתיות אותן ניתן לרכוש בחנויות למוצרים לבעלי חיים אך עלינו לזכור שכופתיות אלו אינן מספקות הכל ועל כן מאוד חשוב להוסיף ירקות למיניהם ואספסת כחלק מהתזונה. שרקנים אינם מסוגלים לייצר ויטמין C בעצמם ועליהם להשיגו דרך האוכל. ניתן להוסיף ויטמין C בעזרת טיפות למי השתייה או לתת כמות מספקת של ירקות שטענה על הדרישה. שרקנים מאוד אוהבים לעמוד על קצה הקערה בזמן אכילה ולכן רצוי שקערת האוכל תהייה מסוג כבד שיכול לתמוך את משקלם.

גורי השרקנים נולדים בעלי יכולת מוטורית כבר מגיל 0 ויכולת לאכול לבד כבר בגיל 3 ימים אך עדייו זקוקים לינוק עד גיל 4-6 שבועות. השרקנים מגיעים לבגרות מינית כבר בגיל 5 שבועות ועל כן בגיל זה יש להפריד את הזכרים מהנקבות וגם מההורים שלהם. זמן ההריון של נקבה מעוברת הוא כחודשיים ובדרך כלל זו ממליטה כ 3 גורים חמודים. נקבה מתייחמת כבר יממה אחרי ההמלטה ומסוגלת להתעבר מחדש, זיכרו לידות מרובות יחלישו את הנקבה ויובילו למותה טרם עת.

שרקן בריא עיניו בורקות, פרוותו מבריקה, עורו בריא וללא גירויים, שיערו חזק ולא נושר ורגליו ורודות ורכות. השרקן עלול להדבק מבני אדם בהצטננויות וכאבי גרון ולכן רצוי להתרחק כאשר אנו חולים. אחד היתרונות הגדולים של חייה זו הוא מפתח הפה הקטן שלה שאיננו מאפשר נשיכה ולכן בעל חיים זה אידיאלי לילדים מעבר להיותו חיית שעשועים מקסימה.