מדי-וט קבלה

    הפרעוש האדיר

    הגדל


    נשמע מטורף אך תאמינו או לא יצור זה ראוי להערכה והערצה ולו רק בגלל יכולת ההתרבות המדהימה, תכונותיו האנטומיות יוצאות הדופן, כישרונו האתלטי, יכולת ההסתגלות המדהימה, עמידותו העיקשת בלוחמה כימית ללא רחם ויכולתו לפתח כ 5000 קטגוריות שונות של תגובות אלרגיות .

    לכן כאשר אני מחזיק באותו פרעוש בין אצבעותיי אחרי מרדף נואש בסבך שערות כלבי, ולפני שאצא להרפתקה נוספת והוציאו להורג, מה שבדר"כ עולה בכישלון והנ"ל בורח, לא נותר לי אלא להעריצו ולשבחו ולחזור ולטכס עצה ותחבולה איך, על אף היראה, נצליח אנו להפטר מהחלאה.

    כיוון שאני בטוח שאם קראתם עד כה בוודאי הסקתם כי מטורף אני, הרי איך אפשר לשבח ולהלל יצור שכזה?. בחרתי דווקא הפעם לספר לכם על סגולותיו, תכונותיו ומעשיו.

    הפרעוש- חרק מוצץ דם בעל יותר זנים מכל סוגי הכלבים, חתולים, סוסים ואדם כאחד. ולכל אחד מזנים אלו יכולת מדהימה להצמד לפונדקאי המתאים לו כמו כפפה לכף היד. לא תוכלו שלא להעריץ סועד שיאכל כל אשר יגישו לו. והפרעוש, לא משנה מי הפונדקאי ומה סוג דמו, במידה והוא זמין הפרעוש יזמין.

    בימינו חובבי הכלבים והחתולים מודאגים בעיקר מפרעוש הכלב ופרעוש החתול (Ctenocephalides felis, Ctenocephalides canis). אך לפני לא מעט שנים המין האנושי היה בעיקר מוטרד מפרעושים שמצאו בנו בני האדם פונדקאי עיקרי. לפי רישומים וכתבים שונים אבות אבותינו הוטרדו רבות ע"י פרעוש האדם Pulex irritans , ובזמנם עוד לפני המצאת הלוחמה הכימית נשים נהגו ללכת עם מחרוזות סביב צוואריהן ועליהן מלכודת שמטרתה למשוך את הפרעוש וללוכדו בעזרת חומר דביק. אין דיווחים רבים לגבי יעילותה של מלכודת זו אך ללא ספק זו הייתה חלק מצו האופנה באותה התקופה. לאחר המצאת ה DDT הצליח הגזע האנושי להתמודד עם בעיית הפרעושים אך עתה היה עליו להתמודד עם תופעות הלואי של חומר זה. אל לנו לשכוח כי בימי הביניים הפרעוש היה אחראי למותם של מיליוני אנשים בזמן המגיפה השחורה אשר התפשטה בעיקר בזכות פרעוש החולדה Xenopsylla cheopis.

    מעבר ליכולתו למנוע צפיפות אוכלוסין, לפרעוש מספר תכונות אנטומיות וביולוגיות מאוד מעניינות אשר חלק מהן אשמח לחלוק עימכם. לדוגמא: פרעושה פעילה יכולה להטיל ביממה עשרות ביצים אשר משקלן הכולל מכפיל מספר פעמים את משקל גופה. על מנת לייצר כמות זו של ביצים עליה לאכול כמות השוקלת פי 15 ממשקל גופה. דמיינו את עצמכם אוכלים שלושה פרים שלמים לארוחת ערב ועדין יישאר מעט מקום ל 400 ליטר בירה , פשוט כדי להוריד את הארוחה.

    הפרעוש לא רק חזיר במלוא מובן המילה אלא גם אתלט נמרץ. אם לי הייתה יכולת הקפיצה של הפרעוש היה ביכולתי לקפוץ מעל בנין העירייה 600 פעמים בשעה ולהמשיך בקצב זה מס‘ שעות . אני מניח כי מייקל ג‘ורדן או קרל לואיס היו שמחים לו הייתה להם ולו עשירית מיכולת זו. ואם כבר ביכולות אנטומיות עסקינן הרי שאורך האינדיגוס או במילים פשוטות הפין של יצור זה הוא כשליש מאורך גופו וזה עוד לפני הפורפליי. ובכן ידידי, אני מקווה שעתה רוכשים אתם מעט כבוד ליצור נאלח זה , שהרי בצאתנו לקרב אם לא נלמד להעריך ולכבד את יריבינו אין לנו סיכוי שבעולם לנצחם. באשר לכיצד ומתי ובאלו אמצעים ותחבולות עלינו להשתמש על כך ועל דברים מעניינים אחרים בחלק הבאה.

    מבצע חיסול

    לאחר שהאדרנו את שמו של הפרעוש ויכולותיו הגיע העת ללמוד למה באמת הפרעוש מהווה מטרד וכיצד ביכולתנו להפטר ממנו. הפרעוש הינו טפיל מוצץ דם הניזון מדמם של יונקים ובמקרה שלנו בעיקר מדמם של חתולים וכלבים. אחרי ארוחת הדם נקבת הפרעוש מטילה ביצים אשר להבדיל מביצי פשפשים אינן נשארות על גוף הפונדקי אלא נופלות לקרקע. מהביצים בוקעים זחלים שבהמשך נהפכים לבוגרים ועולים על הפונדקי במטרה למצוץ מדמו ולהתרבות. להבדיל מהרבה חרקים אחרים לפרעוש יכולת מדהימה לפתח עמידות כנגד חומרי הדברה שונים וכמו כן ביכולתו לשרוד תקופות ארוכות מאוד ללא פונדקאי. בעונת החורף הפרעוש נכנס לתרדמת וחוזר כאשר מזג האוויר מתחמם.

    הפרעוש איננו בעייתי רק עקב היותו מוצץ דם. בזמן שהפרעוש ניזון מדמם של חיות המחמד הוא מפריש רוק שמטרתו למנוע קרישה במקום העקיצה. רבות מחיות המחמד מפתחות רגישות לרוק, דבר הבא לידי ביטוי בגירוד אשר עלול להתפתח לדלקות עור מקומיות או מפושטות ובמקרים רבים אף חמורות וטורדניות. בנוסף הפרעוש נושא בבטנו ביצי תולעים שטוחות אשר משתחררות בקיבת החיה אחרי שבלעה את הפרעוש בזמן גירוד.

    בגורי חתולים וכלבים נגיעות קשה בפרעושים עלולה להוביל לאובדן דם בכמות מכובדת ובמקרים קיצוניים אף למוות.

    כיום קיימים מספר חומרים בהם ניתן להשתמש כנגד הטפיל. לכל אחד מחומרים אלו ישנם יתרונות וחסרונות ואלו הם: פרונטליין הינו תכשיר המשווק בשתי פורמולציות האחת בספריי והשנייה כטיפות מקומיות. התכשיר מתמזג עם הפרשות הגוף הרגילות של הכלב וכך מתפזר באופן אחיד על כל גופו. פרעוש שבא במגע עם החומר הפעיל "פיפרוניל" סובל מפגיעה עצבית ומת. בתחילת הדרך כאשר פרונטליין הופיע לראשונה יעילותו נמשכה כ 3 חודשים, לצערנו, מאז הפרעושים פיתחו עמידות מסוימת והיום יש לטפל בפרונטליין אחת ל 3 שבועות עד חודש. מוצר זה ניתן להשיג בכל החנויות למוצרים לבעלי חיים גם כספריי וגם כטיפות.

    מוצר נוסף הינו האדוונטג‘, מוצר זה משווק רק כטיפות מקומיות וגם הוא מתפזר באופן אחיד על גוף החיה על ידי התאחדות עם הפרשות גוף רגילות. בדומה לפרונטליין גם הוא גורם לפגיעה עצבית אשר מובילה למות הפרעוש. את האדוונטג‘ יש לשים אחת ל 3 שבועות עד חודש בהתאם לרמת הנגיעות הסביבתית ורגישות בעל החיים. אדוונטג‘ ניתן להשיג אצל הווטרינר, וכמעט בכל החנויות לחיות מחמד. גם פרונטליין וגם אדוונטג‘ טוענים שאינם מושפעים מרטיבות וששטיפה או הרטבות של הכלב איננה משפיעה על יעילות החומר. לצערי טענה זו לא בהכרח נכונה, בטח כאשר מדובר ברחיצות דחופות או טבילה בים.

    מוצר נוסף הינו ה-"רוולושן", ולהבדיל משני החומרים הקודמים רוולושן חודר למחזור הדם ופוגע בפרעוש בזמן שזה ניזון מדם הכלב או החתול . יתרונו של חומר זה בכך שבאמת איננו מושפע משטיפות חוזרות, כמו כן החומר יעיל כנגד חלק מהתולעים וטפילי העור העלולים לפגוע בכלבים או חתולים. חסרונו בכך שבמידה ולא שמתם אותו כראוי ולא וידאתם שמרבית החומר נוגע בעור יעילותו תרד משמעותית וסביר להניח שבעל החיים ימשיך לסבול מפרעושים.

    בנוסף לשלושת חומרים אלו קיים גם ה-"אדוונטיקס", מוצר מבית היוצר של אדוונטג‘ והוא משלב "אימידקלופריד" החומר הפעיל באדוונטג‘ יחד עם "פרמטרין" נגד קרציות. לשני חומרים אלא יש אפקט סינרגיסטי ויתרונו של מוצר זה שהוא באמת יעיל גם נגד פרעושים וגם נגד קרציות. זאת להבדיל מכל שאר החומרים שצוינו לעיל אשר בעיקרם יעילים נגד פרעושים ופחות נגד קרציות, חסרונו בכך שהשילוב של שני החומרים מעט הוריד מהיעילות של כל אחד בנפרד אך עדיין באזורים אורבנים מוצר זה יעיל מאוד. 

    יש לזכור! טיפול בבעל החיים בלבד לעולם לא יפתור אותנו לחלוטין מפרעושים ומאוד מומלץ לשלבו עם טיפול סביבתי, במקרים בהם הנגיעות הסביבתית מאוד קשה סביר להניח שאף חומר, יעיל ככל שיהיה, לא יצליח לפתור את כלבכם או חתולכם מהטפיל, במקרים אלו מומלץ לפנות למדביר לבקש את עצתו ועזרתו.

    לסיום: אין בכוונתי להמליץ על חומר זה או אחר אלא רק לפרוס בפניכם את האפשרויות. לאלו ביניכם שמצאו בשנים קודמות חומר זה או אחר כיעיל אני ממליץ להמשיך באותו אחד כי עם הצלחה אי אפשר להתווכח, ולאלו שכמעט הרימו ידיים אני מקווה שהעליתי בפניכם אופציות נוספות. והעיקר, אל תאמרו נואש כי בסופו של דבר הסובלים העיקריים הם חיות המחמד שלנו.

    עבור לתוכן העמוד