מדי-וט קבלה

    סירוס כלבים

    בנוגע לחתולים די מוסכם שסירוס הינו הליך שיש לבצע כבר בגיל חצי שנה ומשום מה כלבים זה סיפור אחר לחלוטין. ייתכן שהסיבה להבדל המהותי היא הריח שמלווה סימון של חתולים לאומת כלבים שנוטים לסמן רק בחוץ בזמן טיול אך עדיין תמוה בעיני למה כל כך קשה לחברה הישראלית לאמץ סירוס כלב באותה המידה.לסירוס יש הרבה מאוד יתרונות. הראשונה כמובן היא אופיו הנוח של כלב שעבר סירוס. כלב אשר עובר סירוס כבר בגיל חצי שנה איננו מפתח תכונות זכריות שעלולות להיות בעיתיות ולהקשות על הבעלים בשליטה על הכלב. הצורך של הכלב לבסס את מעמדו כזכר מתחיל עם כניסתו של הכלב לשלב הבגרות המינית בגיל 9-12 חודשים והולך ומתעצם ככל שהכלב מתבגר ומגיע לשיא בגיל שלוש לערך. את מעמדו על הכלב להוכיח לא רק לכלבי השכונה אלא גם למשפחה הקרובה ופה מתחילות הבעיות. כל כלב בין אם זכר או נקבה רואה את משפחתו הקרובה כלהקה, וכמו בכל להקה עליו לבסס את מעמדו בקבוצה. כלב זכר דומיננטי באופיו עלול להוות בעיה ולא מעט משפחות סובלות מבעיות שקשורות למעמד ודומיננטיות של כלבים זכרים במשפחה. הסובלים העיקריים הם בדרך כלל הילדים ואו נשים אשר קולם איננו סמכותי מספיק. כמובן שסירוס בגיל צעיר עוד לפני הגעה לבגרות מינית מפחית את הדומיננטיות בצורה משמעותית ויקל על כל בני המשפחה.

    היתרון הנוסף הוא כמובן היחס של כלב מסורס לכלבים וכלבות בחוץ לאומת כלב לא מסורס. כלב לא מסורס מרגיש צורך קבוע להוכיח את נוכחותו בשכונה ולבסס את מעמדו, צורך זה בא ליד ביטוי בקרבות בין כלבים או בסתם נביחות בלתי פוסקות בכל פעם שרואה כלב אחר. כלב מסורס לאומתו איננו מרגיש צורך שכזה ומאחר שאיננו מפריש פרומונים זכריים גם איננו מושך זכרים אחרים להגיב בתוקפנות כנגדו. בנוסף לאינטראקציה בין כלבית זו בעונת הייחום כלב לא מסורס יחפש כל דרך אפשרית להגיע לנקבה מיוחמת ואפילו עלול להעלם למספר ימים, בריחות אלו לרוב מסתיימות במריבות בין זכרים מיוחמים ובפציעות, שלא לדבר על כלבים זכרים שמסיימים את חייהם על הכבישים מאחר והם רצים ברחובות ללא שליטה ונדרסים לחינם. כלב מסורס כמובן שאיננו מרגיש צורך לרוץ אחרי כלבות מיוחמות ולכן הרבה יותר נוח בעונה זו של השנה.

    יתרון נוסף בסירוס הוא כמובן הפן הבריאותי. כלב מסורס להבדיל מכלב לא מסורס לא יסבול מבעיות בפרוסטטה כדוגמת היפרטרופיה ולחץ על הרקטום וכתוצאה עצירות. ציסטות בפרוסטטה, דלקות וכו‘. כמו כן הסיכוי של כלב מסורס לפתח גידולים באשכים הוא אפסי וגידולים בפרוסטטה כמעט שאפסי.

    רבים מהמתנגדים לסירוס בדעה שאופי הכלב יהיה שונה והוא ייהפך לאדיש וחסר חיים. עובדות אלו אינן נכונות ונובעות מהאנשה שאנו עושים לכלבים. כלבכם המסורס יישאר בעל אותו אופי בדיוק כמו לפני הסירוס רק המוטיב הזכרי שבהתנהגותי ידוכא. הכלב יהיה הרבה יותר נוח לשליטה והכוונה ולכן סביר להניח שתרגישו הרבה יותר נינוחים בחברתו.

    תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בעקבות סירוס היא השמנה. השמנה אומנם עלולה לקרות וזאת מאחר והכלב יורד ברמת המטבוליזם בעקבות סירוס ולכן אכילת יתר או חוסר פעילות גופנית מוביל להשמנה. על מנת למנוע זאת כל אשר עליכם לעשות הוא למנוע ממנו אכילת יתר ולהמשיך בפעילות גופנית. תופעות לוואי נוספות אך מאוד נדירות הן נשירת שיער בצידי הגוף כתוצאה מחסר הורמונאלי וטפטוף שתן ללא שליטה. תופעות אלו סטטיסטית כמעט אפסיות וניתנות לטיפול ועל כן לא צריכות להוות שיקול נגד

    סירוס. היתרון הנוסף ואחרון הוא כמובן גורים מעורבים חסרי בית ומשוטטים. כלב לא מסורס בסופו של דבר תמיד יפגוש נקבה לא מעוקרת והתוצאה ידועה, רוב הגורים הם מעורבים ולא ניתנים למסירה בקלות ולרוב מסיימים בתחנות הסגר או אגודות למיניהם במקרה הטוב, או סתם משוטטים במקרה הרע. סירוס ללא ספק יוריד בצורה משמעותית את מספר הגורים מחוסרי הבית וימנע צער וכאב מיותר.

    אני מקווה שהצלחתי במעט לשנות את השקפת עולמכם לגבי סירוס כלבים ושבעתיד רבים יאמצו את ההליך במידה וכלבם איננו מיועד לרבייה .

    עבור לתוכן העמוד