ידין והאוסטרלים דר סיגל אשכול

    עדה שבצ'וק

    הגדל

    עדה נולדה בקזחסטן וגדלה בעיר אלמטי, שהיא העיר הגדולה ביותר בקזחסטן. בהיותה בת 15 בלבד, עלתה לארץ לבד, ללא משפחתה, במסגרת פרויקט נעל״ה (נוער עולה לפני הורים).

    עדה הרגישה תמיד יהודיה, ועוד בקזחסטן הצטרפה במשך שלוש שנים למפגשים חברתיים שנערכו בימי ראשון מטעם הסוכנות היהודית. היא עלתה עם תשעת חברי הקבוצה הזו כשהיא בת 15, הגיל הצעיר ביותר בו ניתן לעלות ללא הורים. הוריה, שידעו עד כמה היא מרגישה קרובה ליהדות ולארץ ישראל, נתנו את ברכתם, ועדה נחתה בארץ בדיוק ב-12 ספטמבר 2006.

    יחד עם חבריה, הגיעה עדה לכפר הנוער ימין אורד שבחוף הכרמל, שם היא תגור, תלמד, תחווה ותתבגר במשך 4 שנים בתנאי פנימיה מכיתה ט׳ ועד סיום לימודיה בכיתה י״ב. עדה לא התבטלה אפילו יום אחד, וכבר למחרת הגעתה לארץ החלה ללמוד. בשנת הלימודים הראשונה הצטרפה עדה לתוכנית אולפן, במהלכה למדה עברית, אך למדה גם מתמטיקה ואנגלית. החל מכיתה י ועד סיום לימודיה בכיתה י״ב  למדה עדה בכיתה רגילה (!) את כל מקצועות הבגרות. למעט מקצועות אנגלית ומתמטיקה, אותם למדה בשפה הרוסית, את כל שאר מקצועות הלימוד היא למדה בעברית. לא קל בכלל ככה לעבור תרבות, ללמוד שפה חדשה, ללא משפחה קרובה, גם אם בסביבה תומכת ומטפחת, ואנו מורידים בפניה את הכובע על כך שהתגברה על כל הקשיים האובייקטיביים של נערה צעירה בארץ חדשה מרוחקת ממשפחתה. עדה אהבה מאוד את החיים ואת ההווי בימין אורד כמו גם את הטיולים הרבים שעשו בארץ. נוסף לכל אלו, עברה עדה תהליך גיור במהלך כיתה י״ב, תהליך שהעמיק את הזהות היהודית שלה, ושקשר אותה עוד יותר לאורח החיים בארץ. כמי שתמיד הרגישה מחוברת ליהדות, להיות יהודיה גם באופן רשמי, היווה ציון דרך, והיה בעל חשיבות עמוקה עבורה.

    במהלך לימודיה, בשתי חופשות הקיץ הראשונות, ביקרה עדה פעמיים את משפחתה בקזחסטן. משפחתה ראתה ״כי טוב״, ובתום השנה השלישית ללימודיה, עלו הוריה ואחיה הצעיר לארץ, ולאחר שגם הם למדו עברית באולפן, השתקעו בחיפה.

    לאחר סיום לימודיה, התגייסה עדה לצה״ל, ושירתה כמש״קית קורסים במספנת חיל הים שבחיפה. לאחר שיחרורה, החלה עדה בלימודי עוזר וטרינר מטעם מגן דוד ירוק. הלימודים נערכו בתל אביב וארכו שנה, בסופה קיבלה עדה תעודה של עוזר וטרינר. בנוסף, למדה עדה במשך שנה נוספת קורס אילוף כלבים, גם אותו סיימה בהצלחה רבה, וההוכחה לכך היא כלבת ההאסקי שלה, ששמה שלגי כמובן, שהיא מאולפת למשעי! עדה אוהבת כלבים ובמיוחד גורי האסקי סיבירי, ולכן ״אימצה״ לה אחת שכזו כשבוע לפני שחרורה מצה״ל, ואנחנו, כמובן, מכירים את שלגי מצוין... עדה לא מפסיקה לדבר ולספר עליה כמו אימא גאה...

    וכמו כל דבר שהיא עושה, ולא מתמהמת לרגע, ברגע שסיימה עדה בהצלחה את לימודי עוזר וטרינר, היא החלה לעבוד, ואלינו למדי-וט הגיעה לאחר שעבדה תקופה קצרה בשתי מרפאות וטרינריות אחרות, והתקבלה בחום רב. עדה טוענת שכבר ברגע שהגיעה והחלה לעבוד (אוטוטו 3 שנים), הרגישה רצויה, ושמדי-וט היא המקום הנכון לה, כמו משפחה, וידין, הוא בכלל כמו אבא שלה. אפילו דומה לו קצת...
    עדה נהנית לעזור לבעלי החיים להבריא, לראות אותם יוצאים מהמרפאה בריאים ושלמים, ואוהבת מאוד מאוד גורים קטנים, ובעיקר אם הם האסקים. אין סיכוי שייכנסו אלינו כלבי האסקי סיבירי מהממים, ולא נקרא לעדה שתבוא מהר, תלטף אותם ואפילו תצטלם איתם עם חיוך גדול ואוהב, ממש כמו בתמונה...
    יתרה מזאת, עדה כל כך אוהבת את האווירה והעבודה במדי-וט, שהיא ממש יכולה לשמש כמגייסת כוח אדם: בזכות עדה התקבלו לעבודה אצלנו 3 אחיות וטרינריות: עדן ודריה, שעשו יחד איתה את קורס עוזר וטרינר, ומילנה, שעלתה איתה לארץ במסגרת פרויקט נעל״ה... ממש משפחה.

    ועוד אנקדוטה קצרה ונחמדה, שגם היא, איך לא, קשורה לעבודה של עדה במדי-וט: עדה פגשה את החבר שלה, ״ישראלי חצוף״ כמו שהיא מכנה אותו בחיוך אוהב ומקניט כאחד, כשהגיע למרפאה לטפל בכלבתו, אף היא האסקית... כנראה שאין על אהבה בין אוהבי כלבי האסקי...

    בזמנה החופשי אוהבת עדה לקרוא ספרים, לאחרונה אף החלה לקרוא בעברית, לטייל בים עם שלגי הכלבה שלה, וכמובן אוכל טעים (כמעט כמו כל מי שעובד אצלנו במדי-וט)...  בישראל, היא אוהבת את הנופים המגוונים ואת השונות הרבה במדינה כה קטנה: ים, חורש, מדבר ויערות עד. עדה כבר כמעט 10 שנים בארץ, עדיין מרגישה לפעמים כמו עולה חדשה, אך בזמן האחרון כבר חולמת בעברית...

    המוטו של עדה לחיים הוא ״בסוף הכל חוזר כמו בומרנג״, וכך היא פועלת ונוהגת. אנו עדים לכך שזה נכון. עדה בתהליכי קבלה ללימודי תואר בסיעוד, ואנחנו מפרגנים לה מאוד ומאחלים לה בהצלחה, למרות שהיינו רוצים שהיא לעולם לא תעזוב אותנו עם כל היכולות, החריצות, הגישה והידע המקצועי הרב שלה! אחרי הכל, מגיע לה ה״בומרנג״ הזה מאיתנו.

    מאחלים לך, עדה, תמיד ב ה צ ל ח ה, ובטוחים שתצליחי לשלב לימודים והמשך עבודה!


     

    עבור לתוכן העמוד